ספר דברים

חכמינו אומרים שקוראים את פרשת כי תבוא לפני ראש השנה על מנת ש"תכלה שנה וקללותיה" (מגילה לא). לכאורה אין זה מובן: הרי המטרה של פרשת

בשיר השירים ה' הוא הדוד, ואנחנו, עם ישראל הרעיה, ומשם לקוחים ראשי התיבותהמפורסמים של חודש אלול – אני לדודי ודודי לי. לעומת זאת ראש השנה

אמירה מפורסמת של ר' זושא מאניפולי אומרת שהמילה תשובה היא ראשי תיבות של חמישה פסוקים שקשורים לתשובה, והראשון שבהם הוא מהפרשה שלנו: "תמים תהיה עם

הנבואה שאנו מצפים שתשוב ותופיע לא אמורה להחליף את התורה. מהתורה אנו לומדים מה עלינו לעשות, והנבואה תחיה את האמונה ותנכיח את ה' במציאות על

כאשר האדם אוכל ומברך את ה', עליו לזכור מצד אחד שהוא תלוי בה', וה' יכול להחיות אותו גם ללא אוכל, ומצד שני להודות לה' על כך

ה' מהווה את כל העולם בכל רגע, אבל המציאות הגשמית נותנת תחושה מטעה כאילו היא קיימת מאליה. הסיבה לכך היא שה' נמצא בתוך המציאות הגשמית

בתשעה באב נראה כאילו ה' כבר התייאש מאיתנו ולא נותן בנו אמון. דווקא בתוך שיא היאוש מתחבאים התקווה והתענוג! על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת

ה' נתן לנו בחירה חופשית, ואנחנו יכולים לבחור בטוב. אבל ה' לא אומר לנו לבחור בטוב, אלא אומר לנו לבחור בחיים. מה זה לבחור בחיים?

כאשר אדם רוצה לשמח את חברו ונותן לו מתנה או דבר טוב אחר – החבר שמח על שני דברים: ראשית החבר שמח על כך שהוא

חודש אלול הוא זמן של תשובה, אבל ירמיהו הנביא לומד מהפרשה שלנו שאי אפשר לחזור בתשובה… התגרשנו. איך אפשר לשוב בתשובה?! בפרשתנו כתוב שאשה שהתגרשה