
למה לקלל? | חסידות לפרשת כי תבוא תשפ"ג
אף על פי שפרשתינו היא פרשת הברכה והקללה, בפועל יש בה הרבה יותר קללות מאשר ברכות. למה? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. >>לגרסת הדפסה לחצו
מחפשים להעמיק? בקרו בחנות האתר של ישיבת 'עוד יוסף חי' – ספרים וחוברות בהוצאת הישיבה. לכניסה לחנות לחצו כאן. סגור
דלג לתוכן
אף על פי שפרשתינו היא פרשת הברכה והקללה, בפועל יש בה הרבה יותר קללות מאשר ברכות. למה? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. >>לגרסת הדפסה לחצו

חכמינו אומרים ש"בן סורר ומורה לא היה ולא נברא". אם כן, למה הפרשה הזו נכתבה בתורה, ומה עלינו ללמוד ממנה? על זאת ועוד במאמר שלפנינו.

אף על פי שמלך ושופט שונים זה מזה, ראש השנה הוא גם יום ההמלכה של ה' וגם יום הדין. מה אנחנו מתכוונים כשאנחנו ממליכים את

בכניסה לארץ עם ישראל הולך קודם כל לשכם. איך הכניסה לארץ באה לידי ביטוי יומיומי גם בחיים שלנו היום? ואיך עוברים משכם ל"מקום אשר יבחר

ה' לא רוצה שנעסוק רק במקומות הטובים שבנו, אלא רוצה שנעסוק גם במקומות הלא טובים שבנו, ונרגיש שאנחנו לא רוצים בהם, וזה נקרא שהמלך נמצא

כאשר ילד רואה את אביו מראה פנים קשוחות, זה לא נראה לו סותר לכך שאביו אוהב אותו ורוצה בטובתו. כך גם כאשר אנו רואים את

לעמון ומואב ה' נתן את הארץ פעם אחת, ולא ממשיך לתת להם אותה כל הזמן. לכן כאשר כובשים מהם את הארץ היא כבר לא שלהם.

בסוף פרשת וילך התורה אומרת 'שירה' ומתכוונת גם לכל התורה. למה שירת האזינו היא כינוי לכל התורה? בנוסף, בשירת האזינו כתוב על דברים קשים שעלולים

עבודת הדם בקרבן חטאת היא שונה ומעולה יותר מעבודת הדם בשאר הקרבנות: רק את החטאת נותנים למעלה, על קרנות המזבח (ולא על קיר המזבח), רק

חכמינו אומרים (ר"ה טז, א) שתוקעים במיושב ואחר כך תוקעים במעומד כדי לערבב את השטן. מהלשון הזו משמע שהדרך שבה אנחנו תוקעים (מעומד או מיושב)