ספר דברים

ראש השנה מתקרב, וכבר אפשר וצריך להתחיל להתבונן בעניינו של ראש השנה ובתפילות שלו: כשמתבוננים בתפילות ראש השנה רואים שכמעט אין בהן בקשות על צרכים

הכניסה לארץ מתחילה בעיר שכם. גם אצל אברהם אבינו – "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם", וגם בפרשה שלנו – "ונתתה את הברכה על גריזים

במצרים לא צריך לדאוג לצרכים הגשמיים, כי הם נמצאים ומזומנים, במדבר גם לא צריך לדאוג לצרכים הגשמיים והרוחניים, כי ה' דואג לנו לכל. אבל מי

בדרך כלל אנחנו נוטים לחשוב שהגוף הגשמי, והעולם הגשמי בכלל, מרחיקים אותנו מה', ולעומת זאת המודעות שלנו היא רוחנית, והיא מקרבת אותנו לה'. אבל יש

פרשת דברים עוסקת בהכנה לכניסה לארץ: משה רבינו מזכיר לעם ישראל את הכיבושים שכבר נעשו, את חטא המרגלים שלא רצו להיכנס לארץ, והכל כזירוז לכניסה

בס"ד שלום לכם! אנו עומדים לפני יום הכיפורים, בו אנו מתענים בחמשה עינויים, לובשים לבן ועסוקים רוב היום בתפילות, וידויים ותשובה. ישנו דבר מיוחד המאפיין

בס"ד שלום לכם! בפרשת נצבים מופיע פסוק ידוע מאוד, עליו ייסד אדמו"ר הזקן את ספר התניא – "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". איזה

בס"ד שלום לכם! פרשתנו, פרשת כי תבוא קשורה בקשר עבות עם בית המדרש שלנו, אשר התקיים בקבר יוסף עד אשר גורשנו משם בחרפה – בפרשה מתואר מעמד

בס"ד "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו הוי' אלקיך ושבית שביו". פרשת כי תצא פותחת בתיאור המלחמה שלנו עם אויבנו. בחסידות נהוג לפרש שהמלחמה המדוברת היא המלחמה הפנימית

בס"ד כולם מכירים את משל 'המלך בשדה'. פחות מכירים שהמקור למשל זה נמצא בספר 'לקוטי תורה' של אדמו"ר הזקן, אך עוד פחות מכירים שיש המשך