ספר במדבר

מהפסוק בפרשתינו "והורשתם את הארץ וישבתם בה" (לג, נג), לומד הרמב"ן שיש מצוות עשה ליישב את הארץ. אבל כידוע, הרמב"ם לא מנה את מצוות יישוב

בקביעות של השנה, פרשת פנחס היא הפרשה הראשונה של ימי בין המצרים, הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, שבהם אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש. כיוון שבפרשת פנחס נמצאים רוב קרבנות הציבור, מתאים לדבר על ענייני הקרבנות גם בגלל הקשר לפרשת השבוע, וגם כחלק מהכיסופים לבניין בית המקדש במהרה בימינו.

בפרשת בלק אנחנו קוראים על כך שה' לא רצה שבלעם ילך לקלל את עם ישראל, אבל אף על פי כן בלעם הלך מתוך תחושה שהוא

בפרשת קרח אנו קוראים על מחלוקת קרח ועדתו כנגד משה ואהרן, 'כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה". מה קרח

השבת אנו קוראים את פרשת שלח-לך, שמרכזה הוא סיפור חטא המרגלים ומאיסת עם ישראל ב'ארץ חמדה'. מורנו הבעל שם טוב אומר שכל התורה מצויה אצל

פרשתנו, פרשת בהעלֹתך, מגיעה כאשר מאחוריה כבר כמה וכמה משברים שעוברים בני ישראל במדבר, כמו חטא העגל וחטא נדב ואביהוא. אך בעוד שמשברים אלו נראים

בפרשיות במדבר ונשא אנו עסוקים הרבה במשכן ובסדר מחנה בני ישראל מסביבו בחנייתם ובנסיעתם. בתווך, בין הנושאים האלו מתייחדת פרשת סוטה (וכן פרשת הנזיר). פרשת

ימים קשים עוברים על עם ישראל, המחיר הנורא של אי-ההבדלה בין יהודי לגוי והטשטוש רב-השנים בין אויבים לאחים מתפוצץ לנו היום בפנים. "'ויחן שם ישראל'

בס"ד. בפרשתנו מסופר מצווה על ציווי ה' למשה לנקום במדיין. בחסידות מובא שמדיין זוהי קליפה של שנאת חינם, כשהשם 'מדין' מתפרש כמו 'מדון'. אנשי מדין