בפרשת קרח אנו קוראים על מחלוקת קרח ועדתו כנגד משה ואהרן, 'כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה".
מה קרח באמת טוען כנגד משה ואהרן? האם 250 ראשי הסנהדראות שרצו להקטיר קטרת היו רשעים או לא? מה עדיף – קפיטליזם או קומוניזם? ואיך זה קשור למעשים שיקדמו אותנו היום לגאולה השלימה?
התלהבות לקדושה, למה לייבש?!
לכאורה, בפרשתנו יש מצד אחד את המנהיגים, אלו משה ואהרן, ומהצד השני עומדים ראשי הסנהדראות וקרח. אלו האחרונים מאוד רוצים להתקרב לה' ולעבוד אותו ואילו המנהיגים לא מוכנים.
הרי כל רצונם של החולקים על משה ואהרן היה לתת לכולם אפשרות לעבודת את ה', להיות כהנים גדולים ולהקטיר קטורת, התורה עצמה מעידה שמהמחתות של ראשי הסנהדראות שנשרפו עשו ציפוי למזבח, משום שהן נהיו קדושות ככלי שרת, דבר שמעיד על רצונם הטוב לעבוד את ה'.
המחלוקת בפרשתנו מזכירה את חטא נדב ואביהוא – גם להם היו רצונות קדושים לעבוד את ה', גם הם חלקו על ההנהגה (כמו שהגמרא בסנהדרין אומרת שהם אמרו 'מתי ימותו שני זקנים אלו ואני ואתה ננהיג את הדור'), ובסוף גם הם נשרפו.
אם כן, מדוע משה ואהרן 'מייבשים' את הרצונות הטובים האלו? במקום לעודד כל יוזמה ורצון טוב להתעלות ולהתקדש, ההנהגה עוצרת ו'מכבה' את ההתלהבות. מכאן קצרה הדרך לשאלה הפשוטה – אם זו תפקידה של ההנהגה, מדוע היא נצרכת?
ממבט זה, כלל לא ברור שמשה ואהרן הם הצודקים בסיפור הזה… האם זה אכן כך?
קומוניזם או קפיטליזם?
קרח ועדתו טענו על משה ואהרן שהם 'מתנשאים על קהל ה", אך אנו יודעים שהם עשו על פי דבר ה'. אם כן, שאלתנו מופנית כלפי ה' בעצמו – מדוע הוא אינו מעוניין בכך שכולם יתקרבו אליו? מה כל כך חשוב שיהיה רק מנהיג אחד, או רק כהן גדול אחד?
נשאל את השאלה מכיוון אחר – יש שתי שיטות בכלכלה, קפיטליזם וקומוניזם. הקפיטליסטים מעודדים 'שוק חופשי' וגורסים שכדאי שיהיו כמה שיותר יוזמות פרטיות, משום שהרצון להרוויח יניע וימריץ את האנשים לייצר ולמכור.
לעומת זאת, הקומוניזם מבוסס על ריכוזיות. כל הרכוש שייך לממשלה, כמה שפחות יוזמות פרטיות, משום שלדעתם ההתאגדות והשותפות בין כולם תייצר חיבור בין האזרחים ורצון לייצר יותר לטובת כולם.
נראה שרובנו היינו מעדיפים לחיות במדינה קפיטליסטית… אך לפי מה שאמרנו ה' ובעקבותיו משה ואהרן מעדיפים את הריכוזיות-הקומוניזם. מדוע?
האם ה' דוגל בקומוניזם?…
כדי להבין טוב יותר נתבונן בדברי משה לראשי הסנהדראות, כפי שמביא רש"י:
"…אמר להם בדרכי הגוים יש נימוסים הרבה וכומרים הרבה ואין כולם מתקבצים בבית אחד" – אבל אנו היהודים שונים מהם – "אנו אין לנו אלא ה' אחד, ארון אחד ותורה אחת ומזבח אחד וכהן גדול אחד ואתם מאתים וחמישים איש מבקשים כהונה גדולה?!".
כאן אומר רש"י משפט תמוה – "אף אני רוצה בכך", האם אכן משה היה רוצה שכולם יהיו כהנים גדולים? הרי לפני רגע הוא אמר להם שלנו יש רק 'ה' אחד, ארון אחד, תורה אחת, מזבח אחד וכהן גדול אחד', ואם כן ה' רוצה בדיוק הפוך!
התשובה היא שעל אף שזהו רצון ה', רצון משה יכול להיות הפוך. משה אומר לחולקים עליו שהוא גם כמוהם, רוצה שכולם ירצו את ה' ויתקרבו אליו.
ופה מגיע הדבר החשוב:
משה מסביר להם שעם כל הכבוד לרצון (הקדוש והרצוי) לעבוד את ה', זהו עדיין הרצון האישי שלי. כדי שהאור של ה' ישכון בתוך הרצון הזה אנו זקוקים לא רק לרצות לעבוד את ה' אלא גם ובעיקר לעשות את מה שהוא רוצה ולא רק את מה שאני רוצה.
מה ה' רוצה?
הרבה יוזמות, הנהגה אחת.
ה' אומר שנכון אמנם שתפיסת 'השוק החפשי' היא היותר נכונה בין בני האדם, משום שבני האדם נפרדים זה מזה ואם מנסים להפוך את כולם למשהו אחד זה משהו שקרי שלא יצליח להתקיים.
אך בכל הנוגע לעבודת ה' ולהתקרבות אליו חייבים ריכוזיות והתכנסות של כולם תחת הנהגה אחד – ה' אחד, תורה אחת, מזבח אחד, כהן גדול אחד' – משום שכאשר אנו באים לעבוד את ה' אנו עושים זאת בחלק הפנימי-אלוקי שלנו, 'חלק אלוק ממעל ממש', והוא מחובר ממש לכל הנשמות של עם ישראל המחוברות לה' בקשר נצחי.
ממילא, כאשר כל הפעולות והיוזמות של כל היהודים בכל הנוגע לעבודת ה' צריכות להתכנס ולהיות תחת הנהגה אחת, בצורה טבעית ההתלהבות מתקררת קצת, כי במקום שהעיקר יהיה הרצון האישי שלי, העיקר הוא איך הרצון שלי הוא לבטא את האחדות של ה' המתבטאת דרך החיבור בין כולנו.
למעשה…
למעשה היום, ישנן הרבה תנועות ויוזמות של הרבה יהודים טובים ומצויינים כיצד להתקדם לקראת הגאולה האמיתית והשלימה – זה יכול להיות תנועות של התיישבות, עיסוק בענייני הר הבית והמקדש, הפצת היהדות להמוני בית ישראל ועוד ועוד.
כל התנועות האלו חייבות להיות תחת הרצון להנהגה אחת לעם ישראל – "ה' אחד, ארון אחד ותורה אחת ומזבח אחד וכהן גדול אחד" – את האחדות הזו מגלם מנהיג אחד כמשה רבינו. לאחר שאנו הולכים על הנהגה תורנית לעם ישראל, מתוך זה יכולות להתפרט כל שאר היוזמות הברוכות.
היכולת לבטא בתוך כל הרצונות והיוזמות הברוכות את רצון ה', תלויה בכך שבסופו של דבר כל הרצונות האלו יתכנסו תחת וסביב הנהגה אחת של מלך אחד לעם ישראל.
בפועל, הצעד הראשון הוא לחפש מנהיג צדיק שבהנהגתו יגלה את רצון ה'. לאחר מכן, גם כאשר אתה משקיע בעניין בעבודת ה' שלא מעניין יהודים רבים וטובים, אתה זקוק לזכור שרצון ה' הוא להתגלות מתוך כל הרצונות הטובים של כל היהודים ולא רק שלך.
כאשר נפעל כך, ה' ישכון בתוכנו ונזכה יחד כולנו להיות לו ממלכת כהנים וגוי קדוש, במהרה בימינו!
שבת שלום!
בית 'עוד יוסף חי'.
