ספר במדבר

הטענה של משה רבינו היא שהוא עושה מה שה' רוצה, אבל קרח לא מתייחס לטענה הזו. לכן קרח הוא הדוגמה למחלוקת אסורה, שהיא מחלוקת שלא

ה' משתוקק להיכנס לעולם, כפי שכתוב "התאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים". התאווה הזו של ה' מהדהדת בנפש האדם וגורמת לו לרצות לחיות

אהרון ומרים נוטעים בתוכנו את תחושת הגעגועים והקרבה לה', אבל הבסיס לעבודת ה' הוא התחושה שמציאות ה' היא המציאות הממשית, ואת זה אנחנו מקבלים ממשה

בפסח אנחנו נסחפים אחרי ה', אבל דרכה של היסחפות והתלהבות להיחלש. בחג השבועות ה' מחדש את הקשר מצידו, גם כאשר ההתלהבות שלנו לא מצליחה ליצור

מהפסוק בפרשתינו "והורשתם את הארץ וישבתם בה" (לג, נג), לומד הרמב"ן שיש מצוות עשה ליישב את הארץ. אבל כידוע, הרמב"ם לא מנה את מצוות יישוב

בקביעות של השנה, פרשת פנחס היא הפרשה הראשונה של ימי בין המצרים, הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, שבהם אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש. כיוון שבפרשת פנחס נמצאים רוב קרבנות הציבור, מתאים לדבר על ענייני הקרבנות גם בגלל הקשר לפרשת השבוע, וגם כחלק מהכיסופים לבניין בית המקדש במהרה בימינו.

בפרשת בלק אנחנו קוראים על כך שה' לא רצה שבלעם ילך לקלל את עם ישראל, אבל אף על פי כן בלעם הלך מתוך תחושה שהוא

פרשת חֻקת פותחת בתיאור מצוות פרה אדומה, זו הנעשית על מנת לטהר אותנו מטומאת המת. מצוות פרה אדומה נקראת 'חוקה' משום שאין לה טעם, עליה

בפרשת קרח אנו קוראים על מחלוקת קרח ועדתו כנגד משה ואהרן, 'כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה". מה קרח

השבת אנו קוראים את פרשת שלח-לך, שמרכזה הוא סיפור חטא המרגלים ומאיסת עם ישראל ב'ארץ חמדה'. מורנו הבעל שם טוב אומר שכל התורה מצויה אצל