על מה למסור את הנפש? | פרשת וארא התשפ"ד
לפעמים אדם מחפש סיבות למסירות נפש, על מנת שלא לחיות חיים חסרי טעם. אבל ביהדות מוסרים את הנפש כי רוצים לחיות רק לפי רצון ה' על זאת ועוד במאמר שלפנינו. >>לגרסת הדפסה לחצו כאן<< בתקופת מלחמה יש הרבה גילויים של מסירות נפש. יש חיילים שנלחמים, ויש אנשים שמכניסים את עצמם לסכנה על מנת להציל אחרים […]
איזו תפיסת עולם 'תוקעת' אותנו במצרים? | מייל שבועי פרשת וארא תשפ"א
שלום לידידינו היקרים! אנו נמצאים בעיצומה של גלות מצרים, כאשר בפרשתנו אנו מתחילים לראות את הגאולה משם באמצעות המכות אותן ה' מפליא במצרים. 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך' – מצווה עלינו לזכור בכל יום את יציאת מצרים, כך אנו מזכירים זאת ב'שמע ישראל', בתפילה, בקידוש ועוד. אך אין מדובר בזכירה […]
דברי תורה לפרשת וארא – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א. פרשתנו פותחת: "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי'". ופירש רש"י: "'וידבר אלהים אל משה'. דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר 'למה הרעותה לעם הזה'. 'ויאמר אליו אני ה". נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני. ולא לחנם שלחתיך כי אם לקיים […]
לשונות הגאולה בגאולת מצרים ובגאולה העתידה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
על ארבע לשונות הגאולה. מעובד מדברי הרב. בפרשתנו מופיעות ארבעה לשונות של גאולה: "… והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-לקים…". לאחר ארבע לשונות אלו מופיע לשון חמישי שכבר לא שייך לשלבי היציאה השלימה ממצרים אלא להגעה לארץ ולכניסה אליה: "והבאתי אתכם אל הארץ…". רבינו בחיי מסביר כי כנגד ארבעה […]
לשונות של אהבה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
ההשוואה בין על לשונות הגאולה ללשונות האהבה בשיר-השירים: אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי. מעובד מדברי הרב. חז"ל הקישו בין נישואין לבין יציאת מצרים על יסוד הפסוק "א-לקים מושיב יחידים ביתה [נישואין] מוציא אסירים בכושרות [יציאת מצרים]". לפני החתונה כל אחד אסיר-שבוי בתוך עצמו ובתוך העולם הסובב אותו ואינו יכול לגלות את כח האין סוף שבו (המתבטא […]
פרשת וארא לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: "זוכר חסדי אבות" הפסוק השני ב"ראשון" (על שמו נקראת הפרשה) – "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די…" מזכיר את התגלות ה' לאברהם ב"ראשון" של פרשת וירא. כפי שהוסבר שם, כל גילוי אלקות […]
עשר המכות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך מעין גנים לפרשת וארא. בעריכת איתיאל גלעדי. אל גִנת אגוז ירדתי תכלית עשר המכות היא גאולת דעת ישראל: "כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו… וידעתם כי אני הוי'", אך גם במצרים נאמר "וידעו מצרים כי אני הוי' בנטֹתי את ידי על מצרים". לכאורה, איזו משמעות יש לידיעת […]
ושמנו קראת בשמך – יוסף פלאי
במשך הגלות כביכול אין שמות לעם ישראל, והם חוזרים רק לקראת הגאולה. בתחילת פרשת וארא, לאחר דברי ה' למשה, מופיעה "פרשת היחס" – "אלה ראשי בית אבותם" – ובה יחוסי השבטים ראובן שמעון ולוי, ובפרט: משפחת משה רבינו ואהרן הכהן, יחוסה ותולדותיה. מהו עניינה של פרשיה זו, ומדוע דוקא במקום זה? ניתן לעמוד על טעמו […]
סיפור לפרשת וארא – יוסף פלאי
סיפור מימי השואה המתקשר לפרשה. זהו סיפור על הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל זצ"ל, דמות מיוחדת במינה, גדול בתורה וביראה, אשר בשנות הזעם של השואה הנוראה באירופה פעל רבות להצלת יהודים מצפרני הברזל של מכונת ההשמדה הגרמנית. הרב וייסמנדל פעל עם יהודים נוספים במסגרת ועד-הצלה ששכן בעיר ברטיסלוה (פרשבורג). הועד כונה "קבוצת העבודה" וחבריו הצליחו […]
לצאת מסבלות מצרים – הרב יצחק שפירא
כשמאמינים בה' – מאמינים בגאולה, ולא משלימים יותר עם הגלות. "לכן אמור לבני ישראל אני ה', והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם… ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה'…" תהליך הגאולה מתחיל ב"הוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", זוהי הלשון הראשונה מתוך ארבע לשונות הגאולה שמנו כאן חז"ל: […]
