לרחם גם כשקשה, איך עושים את זה?
היא אחת משלשה סימנים על ידם אפשר לזהות אותנו, היא נמצאת בטבע שלנו ואנו מאוד אוהבים להשתמש בה – זוהי מידת הרחמים, הביטוי הנפשי של ספירת התפארת אותה פגשנו לראשונה אתמול בערב.
הרחמים של ספירת התפארת הם בעצם האיזון השלם בין האהבה של החסד לרגישות של הגבורה, ואנו נפגוש אותם כאשר נראה או נשמע על מישהו 'מעורר רחמים'. אגב, המישהו הזה יכול להיות אדם מסכן פיזית וגשמית אך גם 'מסכנות רוחנית' תעורר בליבנו את אותם הרחמים.
ובכל זאת, לא תמיד נצליח לרחם…
יכול להיות מצב בו אדם אכן יהיה במצב 'מעורר רחמים' אך אנחנו לא נרחם עליו כלל וכלל. אדם שנלחם בנו, אחר שהזיק לסביבתו ולעצמו במודע או כאלו המכונים 'עוברי עבירה', כל אלו יכולים לגרום לנו לא לרחם עליהם ואף להיפך.
בכדי להצליח לרחם גם במקרים כאלו אנו זקוקים לעדן את מידת הרחמים. איך נעשה זאת?
כמו במידת האהבה, גם עידון מידת הרחמים הוא היכולת למצוא את שורש הרחמים בתוכנו. אנו צריכים לשים לב שהשורש לכל הרחמים בעולם הם רחמי ה' על כולנו, אנו מעוררי רחמים בכך שירדנו ממקומנו הטבעי אצל ה' אל תוך העולם הזה המוגבל.
ה' מרחם עלינו גם בזמנים שאיננו ראויים לכך מצד עצמנו. עידון מידת הרחמים עוזר לנו להרגיש זאת ולרחם על עצמנו, וכך להצליח למצוא בתוכנו רחמים גם על 'עוברי עבירה' ודומיהם.
המשימה – היזכרו במישהו שהיה במצב מעורר רחמים אך לא הצלחתם לרחם עליו. כעת חשבו על כך שהרחמים שיש בתוככם הם חלק מרחמי ה' על כל המציאות ובמיוחד עליכם ופשוט תנו להם לעבור דרככם הלאה אל האדם אותו פגשתם.
'אל תרחם עלי!' – אתם אוהבים שמרחמים עליכם?
פתחנו את השבוע בעידון הרחמים ומציאת השרש שלהם, תודה לכל מי ששיתף, הגיב והאיר, התגובות שלכם מחממות את הלב!
למרות כל מה שאמרנו נראה כי מישהו עשה לרחמים יחסי ציבור גרועים… נכון שאנו אוהבים את הרחמים, אך רבים מאיתנו יודו שלא תמיד יהיה להם כיף להיות בצד של ההוא שמרחמים עליו.
מדוע הרחמים נראים לנו לפעמים שליליים?
כי גם לאחר שהצלחנו לרחם, מדת הרחמים עצמה יכולה להיתפס פעמים רבות כתנועה לא עדינה כלל, היוצרת עליונות של האחד כלפי השני ולעיתים גם השפלה – לא תמיד מודעת – של המרוחם, ומשום כך אנשים לא רוצים שירחמו עליהם.
עידון מידת הרחמים בתוכנו יתמודד בהצלחה גם עם בעיה זו.
כפי שאמרנו, עידון מידת הרחמים הוא מציאת שרש הרחמים בתוכנו, והבנה שגם אנו זקוקים לרחמי ה'. אם נרחם על האחר מתוך תודעה זו, הרחמים שלנו לא יתפרשו כהתנשאות על האחר אלא כהזדהות ורצון אמיתי להשתתף בצרתו ולתמוך בו.
כדי לרחם באמת על מישהו אנו חייבים להצליח לגשר על הפער בינינו ולהזדהות עם מקומו של המרוחם. תתפלאו, אבל מי שמעדן את הרחמים ומצליח לפגוש באמת את הזולת, יגלה שהאדם ה'מסכן' איננו כמו שהוא נראה בחיצוניות, והמפגש איתו יתגלה כפורה ומעשיר גם את המרחם.
המדד להצלחת העידון של הרחמים בתוכנו היא ההרגשה המשותפת לשני הצדדים כי ה'מסכנות' של המרוחם היתה רק הזמנה למפגש בין הצדדים, כאשר כבר כמעט לא זוכרים מי המרחם ומי המרוחם והעיקר הוא המפגש בין השנים.
זוהי מידתו של המשיח עליו נאמר "כי מרחמם (בגימטריא 'משיח') ינהגם" – המנהיג האמיתי מצליח להזדהות עם כל אחד ולגלות בתוכו אוצרות רבים.
המשימה – לאחר שהצלחתם לבקוע את המחיצות ולרחם על האחר, בדקו שהרחמים שלכם לא מלווים בתחושת התנשאות, אפילו קלה. אם זה כך, מהרו לתקן זאת, ותראו שהמפגש עמו יעשיר אתכם בכל המובנים.
