לכ"ה בתשרי, יום ההילולא של סניגורן של ישראל – רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע. מדברי הרב יצחק גינזבורג (כינוס ילדים, ז"ך תשרי ה' תשס"ז).
רבי לוי יצחק מברדיטשוב ואדמו"ר הזקן היו מחותנים ביניהם– נכדיהם התחתנו – ויש סיפור מאד יפה מ"החתונה הגדולה" של נכדיהם.
בחתונה היה ציבור גדול מאד, היה צפוף ביותר. שני הצדיקים המחותנים הלכו יחד והגיעו לאיזה מקום שהיתה דלת צרה – היתה שאלה את מי לכבד ולהקדים וגם היה קשה להכנס בגלל הצפיפות. רבי לוי יצחק הציע לאדמו"ר הזקן לעבור דרך הקיר, אך אדמו"ר הזקן סרב באמרו שאמנם באמת אנו יכולים לעבור דרך הקיר, אבל ה' רוצה שנשמור על סדר העולם והטבע, לא לשבור את הכללים של הטבע של העולם הזה. זה מתאים מאד לאדמו"ר הזקן, כי חב"ד זה הכל לקחת את האור הבלי גבול ולהחדיר אותו בתוך הגבול.
בכל אופן, יכול להיות שאם פעם היה כזה סיפור – לפני כמעט מאתים שנה – של בעל ההילולא של השבוע, האוהב ישראל (כנראה שהצעה זו באה מתוך אהבת ישראל, כי הכל אצלו זה אהבת ישראל ומליץ טוב על עם ישראל ו"משיח נאו", אז ודאי שאם שני הצדיקים היו תופסים את ההזדמנות ועוברים דרך הקיר יחד אז משיח מגיע, אז הכל מתגלה, כל מחסומי ההעלם וההסתר של העולם הזה, ורואים שאפשר לעבור דרך הקיר ואין שום מחסום, אבל אדמו"ר הזקן הבין אז שעוד לא הגיע הזמן, אבל) היום נאחל לעצמנו ולקב"ה ולכל הצדיקים שרוצים משיח, שנצליח שכעת אדמו"ר הזקן כן יסכים לרבי לוי יצחק, שנעבור יחד את הקיר, ושום דבר שנדמה כמחסום ומפריע אין מחיצות.
ידוע הפתגם של הרבי מהר"ש שהעולם אומר שאם אי אפשר לעבור מלמטה צריך לעבור מלמעלה ואני אומר לכתחילה מלמעלה. אבל זו עדיין מציאות שיש בה קיר שצריך לעבור – רק שיותר גבורה ועוז ושמחה וכיף זה לקפוץ מלמעלה – אבל לעבור את הקיר הכוונה שהמחיצה לא קיימת במציאות והיא רק אחיזת עינים, שכל המחיצות וכל הקירות זה הכל אחיזת עינים. הצדיק שיש לו עינים פקוחות רואה זאת ויודע זאת ויכול לעבור את הקיר. אם כן, יש שלוש בחינות – להתכופף, לקפוץ מלמעלה, ופשוט לעבור דרך הקיר, שאין קיר, וזה מה שרוצים – זה המוסר השכל של רבי לוי יצחק. מה זה אהבת ישראל? היא כל כך גדולה, שהיא מגלה איך שכל ההעלם של העולם הזה, כל מה שנדמה כמחסום וקושי, זה דמיון שוא ואפשר פשוט לעבור את זה בלי לשים לב, זה לא קיים. ולמדרגה זו מגיעים בזכות אהבת ישראל.
