ר’ אליהו גוטמאכר – מערכת

ל-כ”ד בתשרי, יום פטירתו של ר’ אליהו גוטמאכר מגריידיץ.

ר’ אליהו גוטמאכר, המפורסם בכינויו הצדיק ר’ אליהו גריידיצר, היה מגדולי תלמידיו של ר’ עקיבא איגר (עליו כתבנו בפעם אחרת). בתחילה עסק רק בנגלה, אך לאחר שמצא את ספר הזוהר של רבו מלא בהערותיו, החל לעסוק בקבלה. בהמשך התקרב לחסידות עד שהנהיג עדה כאדמו”ר חסידי, אם כי הוא עצמו דחה את הפונים להתברך ממנו ופרסם מכתב בעיתון: “שלא יבואו לכאן לא אנשים ולא נשים”.

בשבתו בעיר גריידיץ, נתפרסם בעולם היהודי כצדיק ופועל ישועות, וגדולי הדור כתבו עליו: “כבוד קדושת הגאון הצדיק הקדוש והטהור מפורסם בעולם ביראתו וקדושתו המקובל האלקי” (לשון ה”שואל ומשיב”). הוא הותיר אחריו חבורים רבים בנגלה ובנסתר, מהם נדפסו חדושיו למשנה ולש”ס, שאלות ותשובות ועוד.

הרב גוטמאכר נודע בתמיכתו הנלהבת בישוב ארץ ישראל, יחד עם חברו הרב צבי הירש קלישר. במאמרים רבים הוכיח כי עלינו “לעשות אתחלתא דגאולה”, בקביעת מקום תורה בארץ-ישראל ובגאולת האדמה: “להוציא הקרקע מתרדמתה ביד הערביים, ולקיים בה מצוות האפשרי בזמן הזה ושתתן פריה לעם ישראל“, ואם יהיו בארץ הקודש יהודים עובדי אדמה שיקיימו מצוות התלויות בארץ כראוי אז “יהיו נפלאות בעולם, ויקויים בנו רצית ה’ ארצך”. הרב גוטמאכר נכנס גם במשא-ומתן של הלכה בדבר הצעתו של הרב קלישר לחידוש העבודה, ודן בדבר באריכות.

הרב גוטמאכר נפטר בכ”ד בתשרי תרל”ה, ובדף האחרון ביומנו האישי כתב: “הנני נפטר לעולמי מנוחם, והשכינה מתגעגעת על אהוביה. הנני מרגיש כי החוט המשולש אורייתא קוב”ה וישראל הולך ונקשר שוב”. בארץ ישראל, הוקם על שמו של הרב גוטמאכר הקיבוץ שדה אליהו בעמק בית-שאן (סמוך לקיבוץ טירת צבי הקרוי על שם עמיתו הרב קלישר). זכותו תגן עלינו.


הגאולה ממתנת עלינו

“והגאולה ממתנת עלינו, ורק בהתחלה מועטת מאתנו יופתחו כל שערי גאולה וישועה. ויש לומר בטח שאם יהיה התחלה לישוב ארץ ישראל, לפדות חלק מסוים להיות לעבודת ישראל – שישמרו שבתות ומועדים מלעובדה ויקיימו כל מצוות התלויות בארץ – שתבוא הגאולה הגדולה, שהיא בכלל “זכו” [זכו – אחישנה]. ויש לראות כמה תולה [-תלוי] בזה, כיון שהקליפה בעוונות הרבים גובר לעכב גם צדיקים וגאונים ממצוה רבה הזאת בתרדמת ההבל, באמרם אמתלאות, ורוצים לראות תכלית טרם בהתחלה, ואינם נותנים לב שכל היחוס שלנו להקדים נעשה לנשמע…”

דברי הרב גוטמאכר לרב קלישר, נדפסו בספר ‘דרישת ציון’ (עמ’ 237 במהדורה החדשה)

אהבתם? שתפו את הפוסט:

צריכים עזרה?
שלח לנו WhatsApp

הרשמו לתפוצה וקבלו מידי שבוע מאמר מרתק על הפרשה: