ספר שמות

על הופעת המקדש בשירת הים. לקראת סיומה של שירת הים – ואפשר לומר, בשיאה של השירה – אנו קוראים "מקדש אדנ-י כוננו ידיך". זוהי ההופעה הראשונה

לרצות ולבקש את הישועה הגדולה שהקב"ה מזמן לנו. "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" – למדנו שהיה משה עומד

יציאת מצרים היא חוויה מתחדשת בסדר יומו של היהודי, כפי שאנו עוברים במהלך התפילה היומית. מתוך הספר 'הממד הפנימי' יציאת מצרים היתה לפני אלפי שנים,

דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א. "ויאמר הוי' אל משה בא אל פרעה וגו'". ג פעמים – בא – נאמר "ויאמר הוי'

מהי משמעות הדבר שבמכת בכורות לא חרץ כלב לשונו. שיאן של עשר המכות היא מכת בכורות, ובהתראה על מכה זו מתאר משה רבינו את המכה

על מצות פדיון הבן. מעובד מדברי הרב. בסוף פרשת השבוע אנו מוצאים את מצות פדיון הבן. מצוה זו רמוזה גם בשם הפרשה בא – ראשי

מתוך התוועדות ד' שבט תשס"ז. נרשם ע"י איתיאל גלעדי, לא מוגה. מתוך הדברים: פרצוף צרופי השרש ערף. פרשת השבוע פותחת "בא אל פרעה כי אני

התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: ידיעת חסדי ה' בשנה זו

על רגע הגאולה ממצרים, בחצי הלילה בדיוק, במכת בכורות. יציאת מצרים עומדת ביסוד אמונת ישראל; כל התורה בנויה על הציר של יציאת מצרים, בכל הזמנים

הגאולה אינה באה כאביב נעים אלא בדם ואש ותמרות עשן. יציאת מצרים היתה באביב, "היום אתם יוצאים בחודש האביב". "עת הזמיר" מגיעה אז, וזהו גם