ספר שמות

מהי משמעות הדבר שבמכת בכורות לא חרץ כלב לשונו. שיאן של עשר המכות היא מכת בכורות, ובהתראה על מכה זו מתאר משה רבינו את המכה

על מצות פדיון הבן. מעובד מדברי הרב. בסוף פרשת השבוע אנו מוצאים את מצות פדיון הבן. מצוה זו רמוזה גם בשם הפרשה בא – ראשי

מתוך התוועדות ד' שבט תשס"ז. נרשם ע"י איתיאל גלעדי, לא מוגה. מתוך הדברים: פרצוף צרופי השרש ערף. פרשת השבוע פותחת "בא אל פרעה כי אני

התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: ידיעת חסדי ה' בשנה זו

על רגע הגאולה ממצרים, בחצי הלילה בדיוק, במכת בכורות. יציאת מצרים עומדת ביסוד אמונת ישראל; כל התורה בנויה על הציר של יציאת מצרים, בכל הזמנים

הגאולה אינה באה כאביב נעים אלא בדם ואש ותמרות עשן. יציאת מצרים היתה באביב, "היום אתם יוצאים בחודש האביב". "עת הזמיר" מגיעה אז, וזהו גם

היציאה החפוזה לגאולה נשארת בזכרון ישראל לעולם ועד. "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים.. ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה'". "כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה". חז"ל כבר

דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א. פרשתנו פותחת: "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי'". ופירש רש"י: "'וידבר

על ארבע לשונות הגאולה. מעובד מדברי הרב. בפרשתנו מופיעות ארבעה לשונות של גאולה: "… והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי

ההשוואה בין על לשונות הגאולה ללשונות האהבה בשיר-השירים: אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי. מעובד מדברי הרב. חז"ל הקישו בין נישואין לבין יציאת מצרים על יסוד הפסוק