אל שער החמשים – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
בחג השבועות אנו נוגעים בשער החמישים, השער שאי אפשר להגיע אליו בשכל הרגיל, אבל אפשר לחוש אותו בפנימיות הלב. "חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד, שנאמר 'וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים'"[1]. מ"ט שערי בינה בכוחו של בן-אנוש להשיג, אבל על שער הנו"ן אמר ה' למשה רבינו "לא תוכל לראות את פני כי לא […]
סופרים קדימה – הרב יצחק שפירא
מאמר קצר על ציר ההתקדמות של ספירת העומר בין ספירת-העומר לשעון-החול "וספרתם לכם ממחרת השבת… שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום." הטעם הפשוט ביותר למצות ספירת העומר הוא כהתכוננות לחג השבועות, זמן מתן תורתנו, וכמו שכתב בעל ספר החינוך: "להראות בנפשנו החפץ [הרצון] הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו.. כי המנין […]
על ספירת העומר – הרב יצחק שפירא
התבוננות על המשמעות הפנימית של קרבן העומר וספירת העומר. "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן… וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ […]
זה המרגיז ממלכות – איתיאל גלעדי
על ידי חיבור לר' עקיבא ותלמידיו ניתן להעמיד חזון אמיתי לתיקון המציאות. בשנים האחרונות מסמל חדש אייר את תקומת ישראל בארצו – הקמת המדינה בה' אייר וכיבוש ירושלים בכ"ח בו. כדי לתקן את מצבה העגום של הריבונות היהודית בארץ, וכדי להפיח בה רוח חיים יהודית, יש לשאוב הדרכה ועוצמה רוחנית מכחו של החדש. באייר חל […]
הכוכב שהכזיב – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
על בר כוכבא – מעובד מדברי הרב. בימי ספירת העומר מתו כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא. כידוע, רבי עקיבא תמך במרד בר כוכבא, ואף יש האומרים שאותם תלמידים שמתו היו הלוחמים בצבא בר-כוכבא. מכל מקום, זו הזדמנות מתאימה לעסוק מעט בניסיון ה'משיחי' של בר כוכבא. האם הניסיון הזה הוא דגם שיש ללמוד ממנו לדורות, מודל […]
הערה על פסח מצרים – יוסף פלאי
המיוחד בפסח מצרים לעומת שאר הקרבנות בקריאה ראשונה של סיפור יציאת-מצרים, יכולה לעלות תמיהה בהקשר לפסח מצרים: מטרת היציאה ליציאה ממצרים יש מטרה המוגדרת "באופן רשמי" בפני פרעה: לעבוד את ה' במדבר. בתחילת שליחותו של משה רבינו, ה' מצוהו: "ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה […]
פנינים לחג הפסח – יוסף פלאי
ליקוט דברי תורה ביעור החמץ מן הלב כתב רבינו בחיי, בספרו 'כד הקמח': "מן הידוע באיסור החמץ שיש בו רמז ליצר-הרע, והאדם חייב להגביר יצר-טוב על יצר-הרע… כי הלב הנוטה להרשיע יקראוהו רז"ל 'החמיץ'… וכן היין הנפסד נקרא חומץ, וכן אמרו בפירוש "גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה" כלומר יצר-הרע, הרי […]
הלילה הזה כולנו מדברים – הרב יצחק שפירא
בליל הסדר כולנו פותחים את הפה ומתחילים לדבר, בחרות גמורה. ליל הסדר הוא זמן הדיבור. מלבד מצוות האכילה – פסח, מצה ומרור – עוסקים אנו בלילה זה במצות "והגדת לבנך", מזכירים ומספרים ביציאת מצרים "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". מדוע צריך לציין את היציאה הראשונה מגלות לגאולה ומעבדות לחרות, דוקא על ידי […]
חד גדיא – ישראל אריאל
מבט מעמיק על הפיוט הידוע הרבה חכמים-בעיני-עצמם אוהבים להסביר באוירה מלומדת ובמין טוב-לב מתנשא שחד-גדיא זהו שיר עם חביב, נכרי מן הסתם, שהוכנס להגדה כדי להשאיר את הילדים ערים. האמת היא שככל הידוע לנו, שיר כזה אינו מוכר משום תרבות זרה, ועד כמה שאפשר למצוא שם עקבות שלו, מסתבר שאלו עקבות של העתקה מתוך דת […]
גאולה שלמה מהרה – הרב יצחק שפירא
על גאולת מצרים שהיתה דוקא במהירות ובחפזון. יציאת מצרים נעשתה בחפזון ובמהירות: "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים.. ואכלתם אותו בחפזוןפסח הוא לה'". "כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה" מדוע באמת היתה צריכה יציאת מצרים להעשות בצורה כה מהירה? לא התפתחות אילו היינו יוצאים ממצרים לאט לאט, "קמעא קמעא", שלב אחר שלב – פירוש הדבר שהגאולה לא […]
