מהם שלושת המחנות במסעות בני ישראל, ומה כל אחד מלמד אותנו?
הסבר פנימי על טומאה, טהרה וקרבת ה'

בפרשתנו אנו מצווים: "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש". המצווה הזו מלמדת אותנו מהי טהרה ומהי קדושה, וכיצד מידת היראה משמשת לנו כמעבר אל הקודש.
התורה מחלקת בין שלושה מחנות, כאשר כל מחנה דורש טהרה מיוחדת:
מחנה שכינה – קדושה
המקדש, ובתוכו העזרה, הוא המקום הכי קדוש בעולם. זהו מחנה שכינה, המקום שבו הקב"ה שוכן בכבודו ובעצמו. למקום כל כך קדוש, צריך לבוא בטהרה הכי שלמה.
לכן, אסור להיכנס לעזרה אפילו לטמא מת. טומאת מת היא טומאה מופשטת, שלא רואים בגוף. הקדושה במקדש מלאת חיים, בית המקדש נקרא "בית חיינו". ולכן כדי להיות שם צריך להיות טהור לגמרי מכל קשר למוות. טומאת מת לא מתאימה לקדושה ולחיות הזו, ולכן אסור לטמא מת להיכנס לעזרה.
מחנה לויה – טהרה
סביב למקדש נמצא הר הבית. הר הבית לא נקרא "מקום קדוש" כמו העזרה, אלא "מקום טהור". זהו מחנה לויה, המקום בו משרתים הלוויים ושומרים על המקדש.
מי שטומאה יוצאת מגופו – כמו זב או בעל קרי – אסור בכניסה להר הבית. אבל טמא מת, שאסור בכניסה לעזרה, כן יכול להיכנס להר הבית. ההבדל כאן הוא לא בחומרת הטומאה, אלא בסוג היראה הנדרשת במקום. היראה המתאימה למחנה שכינה היא יראה של חיות, שמנכיחה את הקב”ה; ואילו היראה המתאימה למחנה לויה היא יראה של מרחק, של הרגשת הפער בין האדם לבין הקב”ה. טומאה שיוצאת מהגוף, מפריעה לטהרה הפנימית וליכולת להיות ביראה. היא מקשה על היראה שנדרשת למי שרוצה להתקרב למקום הקודש.
מחנה ישראל – חיבור
ומחוץ להר הבית נמצא מחנה ישראל, שבו מתגורר כל העם. ממחנה זה צריך לגרש את המצורע. המצורע, כמו שלימדו חז"ל, נענש על לשון הרע. לשון הרע פוגעת בקשר בין היהודים, והורסת את יסודות עם ישראל.
במחנה ישראל, שהוא המקום הפשוט ביותר, נדרשת טהרה בסיסית של חיבור טוב עם כולם. מי שפוגע באחדות ובקשר עם אחרים בגלל לשון הרע, לא יכול להישאר במחנה. זוהי הטהרה הכי בסיסית: היכולת להתחבר ולהיות חלק.
המסע אל הקודש
שלושת ה"מחנות" האלה מלמדים אותנו כיצד עולים בקודש:
- מחנה ישראל: זהו הבסיס. כאן צריך טהרה בסיסית של חיבור טוב עם כולם ונקיות מלשון הרע. זו ההכנה הראשונה כדי להיות חלק מעם ישראל.
- מחנה לויה (הר הבית): זהו המקום של הטהרה. הטהרה בנפש היא הרגשת היראה. כאן צריך להרגיש את הפער שבין האדם לבין הקב”ה, ולכן נדרש להיטהר מטומאות שיוצאות מהגוף. טומאות כאלה מפריעות להרגיש יראה אמיתית, שהיא הטהרה הפנימית. היראה הזו היא המעבר ממצב של חיבור פשוט במחנה ישראל, אל הקדושה של מחנה שכינה.
- מחנה שכינה (המקדש והעזרה): זהו שיא הקדושה, פה הקב”ה נוכח בכבודו ובעצמו. לקדושה הזו אפשר להגיע רק אחרי שעברנו את תהליך הטהרה והיראה. כאן צריך טהרה שלמה מכל טומאה, אפילו מופשטת ודקה כמו טומאת מת, כדי להיפגש עם הנוכחות של הקב”ה.
יהי רצון שנזכה כולנו להיטהר ולהתקדש, ולזכות ליראה שלמה ואמיתית, ובזכות זה ישכון הקב"ה בתוכנו תמיד.
שבת שלום !
בית המדרש 'עוד יוסף חי'