יש לנו הרבה מיצרים,
לא תמיד הכל מסתדר כמו שצריך,
אנחנו חייבים לאכול, ולשתות, ולישון,
לרוץ לבנק, לעשות קניות וללכת לרופא,
הנשמה מתגעגעת לה',
אבל לא תמיד מצליחה לספר לו את זה.
אדמו"ר הזקן נכנס למאסר ויצא ממנו,
ומלמד אותנו שלא משנה באיזה מיצר ומאסר נמצאים,
תמיד אפשר לצאת ממנו לחופשי.
בתורת החסידות שהפיץ,
אנחנו לומדים לתת ביטוי למה שהנשמה רוצה,
לפתח שפה של געגוע, אהבה וקשר לה'.
כמו בראש השנה,
גם ראש השנה לחסידות הוא זמן מצוין להתחלות חדשות,
חברותא חדשה, לימוד קבוע בספר חסידות,
מנהג טוב או קבלה טובה,
שיתנו מענה לרצון הנשמה לצאת מן המיצר אל המרחב.
