חשוב שתהיה אש, אבל עוד יותר חשוב שיהיה לה חומר בעירה, אחרת לא יהיה לנו אור. ב'ניצוץ' המיוחד הבא מסביר לנו האדמו"ר הזקן איזה חומר בעירה הנשמה שלנו צריכה:
"כמו שבנר הגשמי האור מאיר על ידי כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש, כך אור השכינה שורה על נפש הא-להית על ידי כליון נפש הבהמית".
(רבי שניאור זלמן מלאדי, תניא, לקוטי אמרים פרק נ"ג)
זה דבר חשוב מאוד.
אנחנו מאוד רוצים להאיר, את עצמנו, את הסביבה, את כל העולם. אבל אם לא נביא חומרי בעירה, לא תידלק בנו האש.
בואו נפרק את זה.
בנר יש שלשה חלקים – חומר בעירה, פתילה ואש. "נר ה' נשמת אדם", וגם בתוכנו יש שלשה חלקים – האש זה האור של ה' שמאיר בתוכנו, הנשמה שלנו. כדי שהיא תאיר אנחנו זקוקים לפתילה ולחומר בעירה.
הפתילה, אומר אדמו"ר הזקן, היא הנפש הבהמית. הנפש הזו היא בעצם הרצונות של הגוף, שבלי ההכוונה של הנשמה כל הרצון שלו הוא למלא את הצרכים שלו ותו לא. אוכל, שתיה, שינה, תחביבים. אתם כבר מכירים אותו…
לשרוף את כל הטבע שלי? נשמע מפחיד קצת…
אתם צודקים לגמרי. גם במשל, אם תישרף הפתילה ותיגמר לא יהיה לנו נר. חייבים את הטבע שלנו. אז איך שורפים את הפתילה ומשאירים אותה שלימה?
כאן נכנס חומר הבעירה.
בדיוק כמו שבנר הגשמי הפתילה דולקת ולא נשרפת בזכות השמן שאנחנו שמים, כך בנר הנשמה. השמן של הנשמה אלו המעשים הטובים. לשרוף את הטבע הכוונה להשתמש בו לעשיית מעשים טובים ומאירים. הפניית הכוחות הטבעיים שלנו לעבודת ה' היא בעצם הדלקת ה'פתילה' בנר הנשמה.
איך אומרים היום? תזכו 'להישרף' על ה'…
מוזמנים להאזין להקלטה, וגם לשאול שאלות, בשביל זה אנחנו פה!
ניפגש מחר, ועד אז שיהיה חנוכה בוער!
