מוסיף והולך, מהדרין מן המהדרין? הצחקתם אותי, בינתיים אני מנסה רק לא ליפול, וגם זה לא תמיד מצליח לי… בניצוץ הבא בעל ה'מאור עינים' פשוט מאיר לנו את העיניים:
"בחנוכה ה' כביכול בעצמו מוריד את עצמו אל האדם ומאחיז בו את האור להדליקו ולשוב ולחזור אל השם ולעבדו בהתלהבות".
(רבי מנחם נחום מטשרנוביל, מאור עינים, פרשת מקץ)
נר ה' – נשמת אדם. האדם נמשל לפתילה, כמו שאת הפתילה מדליקים והיא מאירה, כך ה' מדליק אותנו לעבודתו והופך אותנו למאירים.
יש לכם כמה שניות ללימוד הלכה?
במסכת שבת, בפרק 'במה מדליקין', מונים חז"ל פתילות שונות שאסור להדליק בהן נרות שבת, כי האש לא מצליחה להיתפס בהן בצורה חלקה. לעומת זאת, אומרת הגמרא, בחנוכה מותר להדליק בכל סוגי הפתילות.
למה? הנה ההסבר המיוחד של בעל ה'מאור עיניים':
שבת היא משהו מיוחד וקדוש מאוד שעוזר לנו להתקרב לה'. הבעיה היא שמרוב שזו קדושה נשגבת, לא תמיד היא מצליחה להיתפס בנו, במיוחד אם נפלנו למקומות לא טובים.
כאן מגיע חג החנוכה, ובו אפשר להדליק בכל פתילה. כי בשמונה ימים האלו ה' כביכול 'מתכופף' עד למטה, מוריד את האור הקדוש שלו למקומות הנמוכים שלנו ופשוט מרים אותנו, מדליק אותנו בהתלהבות לחזור ולעבוד אותו.
עד כאן להיום.
ועד מחר, פשוט תנסו להרגיש את האור של ה' נוגע בכם ומעורר אתכם לעבוד אותו בהתלהבות.
חנוכה שמח!.
