לי"א במרחשון, יום פטירת הצדיק ר' מנחם נחום מטשרנוביל זצ"ל.
ר' נחום נולד בשנת ה' ת"ץ ונחשב מה"דור הראשון" של החסידות, עוד מתלמידי הבעל-שם-טוב עצמו.
לאחר נשואיו, היה ר' נחום למלמד תינוקות ועסק בתורה בכל עת, אך נפשו לא הסתפקה ב"נגלה" בלבד, והוא נטה ללימוד הקבלה ולהנהגות של פרישות. משיצא טיבו של הבעש"ט בעולם, הלך אליו ר' נחום ומיד נעשה לתלמידו המובהק. לאחר פטירת הבעש"ט, נמשך ר' נחום אחרי המגיד ממעזריטש והיה למבוגר שבחבורת תלמידיו. ר' נחום היה דרשן בחסד, והיה מסובב בכפרים ועיירות ומעורר את הלבבות לעבודת ה' בדרך החסידות. על אף היותו עני מרוד, עסק כל ימיו בגמילות חסדים, בצדקה ובפדיון שבויים.
עיקר פרסומו של ר' נחום לדורות הוא בספרו הידוע "מאור עינים", וספר נוסף ממנו הוא "ישמח לב". "מאור עינים" הוא אחד המקורות החשובים לתורות הבעש"ט, כשהן מוסברות באריכות ובעומק מיוחד, באופן המעורר לעבודת ה', וכמו שכתב ר' לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמתו לספר: "שכל דבריו דברי אלקים חיים לעורר את רוח בני אדם.. להתלהב לבם לעבודת הבורא ברוך הוא. ותוחלתי ותקותי לה' שכל המעיין בחיבור הקדוש הזה אמר ראה זה דבר חידוש הוא ויומתק לו כמים קרים על נפש עייפה".
מסופר כי פעם הגיע ר' נחום לעיירה אחת וביקש לדבר עם השוחט. משהגיע לפניו, אמר לו ר' נחום "דרכי בכל מקום שאני מגיע לבדוק את הסכין של השוחט, האם אוכל לראות את סכינך?", השוחט הסכים והלך להביא את הסכין, ובינתיים פנה הצדיק לתפילת מנחה. לרגע חשב השוחט להשחיז את הסכין על מנת שיהיה יפה בשעת הבחינה, אך אז אמר לעצמו: "הלא אם היה בא אלי אדם עם בהמה לשחיטה הייתי משתמש בסכין ללא חשש. הייתכן שאחשוב את הסכין לכשרה לפני ה', ואשחיז אותה מפני בחינה של בשר ודם?" – ומיד חזר בו. משהביא את הסכין אמר לו ר' נחום: "אם לפני הקב"ה טובה הסכין, לפני לא כל שכן? קח, איני צריך לבודקה".
בשנת תקנ"ח נפטר ר' נחום ונטמן בטשרנוביל, ומבנו ר' מרדכי נמשכה שושלת צדיקים לדורות, עד ימינו אלה. זכותו תגן עלינו.
וילך אתו לוט
"וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט". איתא במדרש הנעלם, אברהם הוא הנשמה ולוט הוא היצר הרע. והנה בהיות הצדיק הולך ממדרגה למדרגה גם היצר הרע הולך אתו. כי גם שבטל התאוה הגשמית ובא אל מדרגה גדולה, גם שם היצר מפתהו, כי מי שהוא גדול מחברו יצרו גדול ממנו ומכשילו בדברים דקים, ושם צריך יותר לשמור את עצמו מן היצר כי שם בקל יוכל לפתותו ח"ו בדברים דקים אשר אי אפשר להרגיש. כי "סביביו נשערה מאוד" וצריך שמירה מעולה להזהר שלא יחטא ח"ו אף כחוט השערה.
מספר "מאור עינים"
