פרשת שמות לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: חיבתן של ישראל בשנה זו עוסקים אנו בהקבלת ז הקרואים בפרשה ל-ז הספירות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות – תוך עיון והתבוננות בתכני הפרשה. דוגמה עיקרית לחסד שבפתיחת הפרשות מופיעה בפתיחת כל חומש – ופתיחת […]
הבאים מצרימה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך מעין גנים לפרשת שמות. בעריכת איתיאל גלעדי. הבאים מצרימה חומש שמות פותח בביאת בני ישראל למצרים: "ואלה שמות בני ישראל הבאים… איש וביתו באו". ההפטרה (כמנהג אשכנז) – "הבאים ישרש יעקב" – מלמדת שעיקר הפסוק במלה "הבאים". ה"ביאה" בפסוק היא ראשית גולת מצרים (שתכליתה גאולת מצרים – פתיחת כל גאולות ישראל), כמאמר חז"ל: "וכי היום […]
נתתיך אלהים לפרעה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך מעין גנים לפרשת שמות. בעריכת איתיאל גלעדי. לפני שעשה משה מופתים לפרעה נאמר לו: "ראה נתתיך אלקים לפרעה". בפשט, משה מצטווה 'לשחק אלקים' מול פרעה, מה משמעות הציווי הזה? המדרש[א] דן באדם העושה עצמו אלו-ה מול זה הנדרש 'לשחק אלו-ה', ומקבל כחות מיוחדים לשם כך. הטעם ל'משחק' משה כ"אלקים לפרעה" מפורש במדרש: "אמר לו הקב"ה […]
שמות בני ישראל – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
השם מבטא את הזהות, התפקיד והשליחות. בגלות השמות כמעט נעלמים, כמו הזרע שנרקב בארץ, ודוקא מתוך הנקודה הזו הם חוזרים להתגלות… שם הפרשה, שהוא שם הספר כולו, בא מהפתיחה "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה". כידוע, שם הפרשה מלמד על תוכן הפרשה, ואכן ניתן לראות שעניין השמות תופס כאן מקום מרכזי. פתיחת הפרשה היא רשימה-שֵמית של יעקב ובניו, […]
ברכת יהודה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
יעקב אבינו מברך את יהודה: חכלילי עינים מיין… מתוך מעין גנים בעריכת איתיאל גלעדי יין מלכות שיא ברכת יהודה – בה זכה למלכות נצחית – בחתימתה: "חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב". "חכלילות" חוזרת בתנ"ך פעם אחת נוספת, בגנות היין: "למי אוי למי אבוי למי מדינים למי שיח למי פצעים חנם למי חכלִלות עינים – […]
פרשת ויחי לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
התבוננות בפרשה על-פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות. מתוך מעין גנים תשס"ב, בעריכת איתיאל גלעדי חסד: חסד של אמת "ראשון" פותח ב"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה", וחז"ל דרשו שאלו היו טובהשנים הטובות ב"טוב עין"[א] שנות חיי יעקב – תקופת ה"אך טוב וחסד" היחידה בכל ימי חייו (מדת יעקב, התפארת, מכוונת ליום השלישי לבריאה, ש"הוכפל […]
ויחי יעקב – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
כיצד יתכן שהחיים הטובים של יעקב אבינו היו דוקא בארץ מצרים? מעובד מדברי הרב. מתוך עלון 'הרכבת נוסעת' פרשת השבוע, הפרשה המסכמת את חיי יעקב ואת ספר בראשית כולו, עוסקת בחייו של יעקב אבינו במצרים – במשך יז – טוב שנותיו האחרונות. ידוע בחסידות, שהשנים הכי טובות של יעקב היו בסוף ימיו בהיותו בארץ מצרים. ונשאלת השאלה, היתכן?! לאחר […]
דברי תורה לפרשת ויחי – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
דברים עמוקים ורמזים מופלאים, מתוך "דבר תורה יומי" שכתב הרב עצמו א. "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה". יש בפסוק הפותח את פרשתנו שבע עשרה תבות, כנגד שבע עשרה שנה שיעקב אבינו חי בארץ מצרים. הפעם הראשונה שנאמר "שבע עשרה שנה" בתורה – "הכל […]
מתוכחה לברכה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
כל שבטי ישראל זכו לברכה – גם שלשת השבטים הראשונים שיעקב הוכיח. דוקא בתוך התוכחה גנוזה ברכה גדולה. בפרשת ויחי קורא יעקב אבינו לכל בניו ומדבר איתם לפני מותו. אנו רגילים לומר שיעקב מברך את בניו, אבל הפתיחה אינה נשמעת כלל כברכה – שלשת השבטים הראשונים זוכים לתוכחה רצינית, ממש 'שטיפה': לראובן נאמר "פַּחַז כַּמַּיִם […]
פרשת ויגש לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות. מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: "ונפשו קשורה בנפשו" ב"ראשון" חוזר יהודה על דברים הידועים כבר מפרשת מקץ (ואף נאמרו כבר ליוסף) – כבפרשות רבות, ב"ראשון" נבנה רקע להמשך הפרשה. יהודה פורש את הרקע העובדתי ואת הרקע הרגשי לתוכן העיקרי […]
