לשונות הגאולה בגאולת מצרים ובגאולה העתידה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
על ארבע לשונות הגאולה. מעובד מדברי הרב. בפרשתנו מופיעות ארבעה לשונות של גאולה: "… והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-לקים…". לאחר ארבע לשונות אלו מופיע לשון חמישי שכבר לא שייך לשלבי היציאה השלימה ממצרים אלא להגעה לארץ ולכניסה אליה: "והבאתי אתכם אל הארץ…". רבינו בחיי מסביר כי כנגד ארבעה […]
לשונות של אהבה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
ההשוואה בין על לשונות הגאולה ללשונות האהבה בשיר-השירים: אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי. מעובד מדברי הרב. חז"ל הקישו בין נישואין לבין יציאת מצרים על יסוד הפסוק "א-לקים מושיב יחידים ביתה [נישואין] מוציא אסירים בכושרות [יציאת מצרים]". לפני החתונה כל אחד אסיר-שבוי בתוך עצמו ובתוך העולם הסובב אותו ואינו יכול לגלות את כח האין סוף שבו (המתבטא […]
פרשת וארא לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: "זוכר חסדי אבות" הפסוק השני ב"ראשון" (על שמו נקראת הפרשה) – "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די…" מזכיר את התגלות ה' לאברהם ב"ראשון" של פרשת וירא. כפי שהוסבר שם, כל גילוי אלקות […]
עשר המכות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך מעין גנים לפרשת וארא. בעריכת איתיאל גלעדי. אל גִנת אגוז ירדתי תכלית עשר המכות היא גאולת דעת ישראל: "כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו… וידעתם כי אני הוי'", אך גם במצרים נאמר "וידעו מצרים כי אני הוי' בנטֹתי את ידי על מצרים". לכאורה, איזו משמעות יש לידיעת […]
בזכות נשים סרבניות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
שפרה ופועה "מסרבות פקודה" לפרעה – מסורת יהודית תקיפה לא לציית לסמכות הפוקדת משהו בניגוד לתורה. כך בונים "בית יהודי"! מעובד מתוך שיעורי הרב. "בשכר נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים"[1]. מכל אותן נשים צדקניות, מוזכרות בשמן נשים בודדות: בפרשת שמות אנו פוגשים את שתי המילדות, שפרה ופועה, ובפרשת וארא, ברשימות היחוס של שבט לוי, מוזכרות […]
דברי תורה לפרשת שמות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א. "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו". על הפסוק בשיר השירים "גן נעול אחֹתי כלה גל נעול מעין חתום" דרשו חז"ל: "גן נעול" אילו הבתולות, "גל נעול" אילו הבעולות, "מעין חתום" אילו הזכרים. תני בשם ר' נתן: "גן נעול… […]
"כי טוב הוא" – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
על משה רבינו. משיעור ט"ז טבת תשע"א. נרשם על ידי איתיאל גלעדי. משה רבינו נולד בפרשת שמות, והדבר הראשון שנאמר עליו בתורה ("הכל הולך אחר הפתיחה") הוא "ותרא אֹתו כי טוב הוא". כמובן, כל אמא אוהבת את בנה, חושבת שהוא טוב ויפה, ורואה בו את המתנה הטובה ביותר שה' נתן לה. כשהתורה טורחת לציין שיוכבד, […]
פרשת שמות לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: חיבתן של ישראל בשנה זו עוסקים אנו בהקבלת ז הקרואים בפרשה ל-ז הספירות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות – תוך עיון והתבוננות בתכני הפרשה. דוגמה עיקרית לחסד שבפתיחת הפרשות מופיעה בפתיחת כל חומש – ופתיחת […]
הבאים מצרימה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך מעין גנים לפרשת שמות. בעריכת איתיאל גלעדי. הבאים מצרימה חומש שמות פותח בביאת בני ישראל למצרים: "ואלה שמות בני ישראל הבאים… איש וביתו באו". ההפטרה (כמנהג אשכנז) – "הבאים ישרש יעקב" – מלמדת שעיקר הפסוק במלה "הבאים". ה"ביאה" בפסוק היא ראשית גולת מצרים (שתכליתה גאולת מצרים – פתיחת כל גאולות ישראל), כמאמר חז"ל: "וכי היום […]
נתתיך אלהים לפרעה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך מעין גנים לפרשת שמות. בעריכת איתיאל גלעדי. לפני שעשה משה מופתים לפרעה נאמר לו: "ראה נתתיך אלקים לפרעה". בפשט, משה מצטווה 'לשחק אלקים' מול פרעה, מה משמעות הציווי הזה? המדרש[א] דן באדם העושה עצמו אלו-ה מול זה הנדרש 'לשחק אלו-ה', ומקבל כחות מיוחדים לשם כך. הטעם ל'משחק' משה כ"אלקים לפרעה" מפורש במדרש: "אמר לו הקב"ה […]
