מהותו של חודש ניסן – תש"פ
חודש ניסן בפתח ומנהג טוב יש אצלנו, בדורשי יחודך, להתבונן במהותו של כל אחד מן החודשים דרך החוש והאות השייכים לו על פי ספר יצירה. נפתח באות של חודש ניסן – האות ה"א. לכל האותיות יש כעין "גוף" ממשי בשל צורת ההגייה שלהן בעזרת אחד מאברי הפה ומוצאיו. חיכוך הלשון 'יוליד' אותיות מסוימות וחיכוך הגרון […]
"ראשו על כרעיו ועל קרבו" – הרב משה אנטמן
לקראת סיום לימוד מסכת פסחים בישיבה קיימנו בישיבה לימוד מעשי של שחיטת גדי. אחת הסוגיות שהעסיקה אותנו, היתה איך אפשר לצלות את הגדי שלם בהתחשב באיסור אכילת גיד הנשה. הבעיה בימינו עוד יותר גדולה, שכן נוספו מנהגים וחומרות נוספות בעניין גיד הנשה, ולפי מנהג האשכנזים לא אוכלים את רוב החלק האחורי של הגדי. סיכמנו כאן […]
הערה על פסח מצרים – יוסף פלאי
המיוחד בפסח מצרים לעומת שאר הקרבנות בקריאה ראשונה של סיפור יציאת-מצרים, יכולה לעלות תמיהה בהקשר לפסח מצרים: מטרת היציאה ליציאה ממצרים יש מטרה המוגדרת "באופן רשמי" בפני פרעה: לעבוד את ה' במדבר. בתחילת שליחותו של משה רבינו, ה' מצוהו: "ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה […]
פנינים לחג הפסח – יוסף פלאי
ליקוט דברי תורה ביעור החמץ מן הלב כתב רבינו בחיי, בספרו 'כד הקמח': "מן הידוע באיסור החמץ שיש בו רמז ליצר-הרע, והאדם חייב להגביר יצר-טוב על יצר-הרע… כי הלב הנוטה להרשיע יקראוהו רז"ל 'החמיץ'… וכן היין הנפסד נקרא חומץ, וכן אמרו בפירוש "גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה" כלומר יצר-הרע, הרי […]
הלילה הזה כולנו מדברים – הרב יצחק שפירא
בליל הסדר כולנו פותחים את הפה ומתחילים לדבר, בחרות גמורה. ליל הסדר הוא זמן הדיבור. מלבד מצוות האכילה – פסח, מצה ומרור – עוסקים אנו בלילה זה במצות "והגדת לבנך", מזכירים ומספרים ביציאת מצרים "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". מדוע צריך לציין את היציאה הראשונה מגלות לגאולה ומעבדות לחרות, דוקא על ידי […]
חד גדיא – ישראל אריאל
מבט מעמיק על הפיוט הידוע הרבה חכמים-בעיני-עצמם אוהבים להסביר באוירה מלומדת ובמין טוב-לב מתנשא שחד-גדיא זהו שיר עם חביב, נכרי מן הסתם, שהוכנס להגדה כדי להשאיר את הילדים ערים. האמת היא שככל הידוע לנו, שיר כזה אינו מוכר משום תרבות זרה, ועד כמה שאפשר למצוא שם עקבות שלו, מסתבר שאלו עקבות של העתקה מתוך דת […]
גאולה שלמה מהרה – הרב יצחק שפירא
על גאולת מצרים שהיתה דוקא במהירות ובחפזון. יציאת מצרים נעשתה בחפזון ובמהירות: "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים.. ואכלתם אותו בחפזוןפסח הוא לה'". "כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה" מדוע באמת היתה צריכה יציאת מצרים להעשות בצורה כה מהירה? לא התפתחות אילו היינו יוצאים ממצרים לאט לאט, "קמעא קמעא", שלב אחר שלב – פירוש הדבר שהגאולה לא […]
הדרך הנכונה לאביב הגאולה – ישראל אריאל
מדוע הגאולה מלווה בדם ואש ותמרות עשן? יציאת מצרים היתה באביב, "היום אתם יוצאים בחודש האביב". "עת הזמיר" מגיעה אז, וזהו גם הזמן לזמירות חדשות ולתקוות חדשות. יציאת מצרים מעוררת את האוטופיות (– חלומות וחזונות לתקון החברה והעולם). ובאמת, מה מתאים יותר מלחגוג בזמן כזה את לידת כנסת-ישראל, ומלהצטרף אל שיר האהבה הגדול שבין ישראל לאביהם שבשמים, […]
ניסן, אביב ואמונה – אפרים רוזנשטיין
מבט-עומק על יציאת מצרים ומשמעותה הפנימית. הכותב הוא בוגר הישיבה והמאמר פורסם בעיתון נקודה גליון 320. לזכר הורי, פרופ' גרשון ונטליה רוזנשטיין שהלכו את הדרך עד תומה. פתיחה בקריאה ראשונה, יציאת מצרים היא כמו גוש קרח שנמס באביב. שבטי עבדים נחלצים ממלתעות הציביליזציה שנבנתה על גופותיהם, והולכים אל העתיד שיעשה אתם צדק היסטורי. בהתחלה צורם […]
לדלג לגאולה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
כדי לצאת ממצרים, צריך להתנתק לגמרי מהמקום הראשון, לקפוץ ולדלג ולהגיע אל מקום אחר, לחידוש אמיתי. חג הפסח הוא זמן של דילוג וקפיצה. "וראיתי את הדם ופסחתיעליכם" – "כל פסיחה לשון דילוג וקפיצה" (רש"י). וכשם שהקב"ה קופץ ומדלג לגאול אותנו, כך עשינו גם אנו בפסח מצרים "ואכלתם אותו בחפזון, פסח הוא לה'" – "דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו שקרוי […]
