
אתה נהנה מהפירות שלך? | חסידות לפרשת במדבר ושבועות תשפ"ב
חג השבועות הוא גם חג מתן תורה וגם חג הביכורים. מה הקשר בין מתן תורה לבין ביכורים? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן.
מחפשים להעמיק? בקרו בחנות האתר של ישיבת 'עוד יוסף חי' – ספרים וחוברות בהוצאת הישיבה. לכניסה לחנות לחצו כאן. סגור
דלג לתוכן
חג השבועות הוא גם חג מתן תורה וגם חג הביכורים. מה הקשר בין מתן תורה לבין ביכורים? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן.

כאשר האדם עובד באדמה, הוא חש שהקיום שלו הוא מהאדמה, מהמציאות, ושוכח קצת שכל הקיום שלו הוא מה' שמחיה ומהווה אותו בכל רגע ורגע. לכן

בכל חג יש מצווה מיוחדת ותוכן מיוחד שגורם שכל הזמן, כל המועד, יהיה מסביב לאותו תוכן. הזמן של החג שונה מזמנים אחרים, כיוון שמאיר בו

העולם האנושי התחיל מכך שקין והבל נשאו את אחיותיהן. למה בדורות המאוחרים יותר התורה אוסרת על קשרים כאלו, וגם הטבע הפשוט מרחיק אותם? על זאת

פרעה חשב שהוא אלוק, וכל המציאות וכל האנשים הם חלק ממנו. על ידי עשר המכות ה' הוציא אותו מהמרכז, והזכיר לו את מקומו על זאת

האש שירדה על המזבח דומה לאריה שאוכל קרבנות. עלינו ללמוד מכאן שעל האדם לחפש בעיקר להתמסר לרצון ה' ולראות כמה ה' רוצה שהוא יעבוד אותו.

אחשורוש עסוק כל כולו רק בתענוג מהרגע הנוכחי, ובכך הוא מהווה משל למלכו של עולם. עלינו ללמוד מאחשורוש, ולהתענג מהמצוות, ולא להקשיב לושתי שדוחקת בנו

קרבן הוא מלשון הקרבה. האדם מקריב מעצמו, ובאיזשהו מקום את עצמו, לה'. כל סוג של קרבן מבטא קרבה אחרת והקרבה אחרת, וזהו הנושא של פרשת

חכמינו אומרים "כת ליצנים אינה מקבלת פני שכינה". מהי "כת ליצנים", ולמה היא לא מקבלת פני שכינה? ואיך זה מסתדר עם מנהגי חג הפורים, שאנו

הקמת המשכן היא כלי להשראת השכינה בעם ישראל. מהקמת המשכן אנחנו לומדים איך עבודת ימי החול שלנו יכולה לגרום להשראת השכינה במעשינו על זאת ועוד