ספר בראשית

המוכנות למסירות נפש פירושה שאנחנו לא רוצים חיים שה’ לא רוצה בהם, אלא אנחנו חיים כי ה’ רוצה בכך. ממילא אנחנו לא חיים רק כדי

בעיתות לחימה יש רצון מיוחד למסור את הנפש ולהקריב את עצמנו עבור אחרים. למה הדברים האלו בזמני שגרה אסורים ובמלחמה מותרים? על זאת ועוד במאמר

במלחמה הנוכחית בולטת מאד ההתעסקות באיסוף זיהוי וקבורת החללים,  מצוה גדולה וקשה זו מצריכה התייחסות תורנית גם בהיבט הכללי של המלחמה וגם בהיבט הפרטי והנפשי.

ה’ הוא “איש מלחמה”, ויחד עם זה הוא “אבי יתומים ודיין אלמנות” ומקשיב להם ורגיש לרגישויות ולקשיים שלהם על זאת ועוד במאמר שלפנינו. >>לגרסת הדפסה

כאשר אתה עושה מעשה טוב – האם עליך לחשוב על הברכה שתיוולד ממנו, או שזה לא טוב? עקדת יצחק מלמדת אותנו ששני הצדדים נכונים על

ברית מילה היא המצווה הראשונה של אברהם אבינו ושל כל יהודי, וכל המצוות שאנחנו עושים באות מכחה. איך המצוות שאתה עושה באות מכח הברית עם

כאשר נלחמים באויבים, התורה מצווה אותנו מצד אחד לעשות עליהם מצור ללא רחמים, ומצד שני לאפשר להם לבחור לברוח ולא להילחם בנו על זאת ועוד

בעקבות המצב, שוחחתי עם הרב יצחק שפירא, מחבר הספר ‘תורת המלך’, ושאלתי אותו איך נכון לפעול כיום ברצועת עזה. הרב שפירא הדגיש שהרעיונות התגבשו לאחר

כאשר יעקב אבינו מברך את השבטים (וכך זה גם בבברכות של משה רבינו) הוא משתמש רבות בדימויים מעולמם של בעלי החיים: “גור אריה יהודה”, “יששכר

על הפגישה בין יוסף ליהודה דורשים חכמינו את הפסוק “כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו”. יוסף ויהודה הם שני מלכים, שכל אחד מייצג דרך הנהגה