מה החלום שלך?!  | חסידות לפרשת מקץ תשפ"ג

פרעה חולם שני חלומות דומים: הפרות הרעות אכלו את הפרות הטובות והשיבולים הדקות אכלו את השיבולים המלאות. בשביל לפתור את החלומות יוסף יוצא מהכלא, עומד לפני פרעה, ושם פרעה מספר לו את שני החלומות מההתחלה: הפרות הרזות אכלו את הפרות השמנות והשיבולים הרעות אכלו את השיבולים הטובות. למה התורה מספרת את שני החלומות מההתחלה?

על זאת ועוד במאמר שלפנינו.



התחושות של פרעה

כאשר עבד אברהם הולך לחפש אשה ליצחק התורה מספרת את סיפורו פעמיים: תוך כדי ההתרחשות וכאשר העבד מספר את הסיפור למשפחתה של רבקה. חכמינו מתקשים בעניין, ומסבירים ש"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים".
בפרשה שלנו קורה דבר דומה, והתורה מספרת את החלומות פעמיים, תוך כדי ההתרחשות
וכאשר פרעה מספר עליהם ליוסף. היה אפשר שהחלום יהיה כתוב רק כפי שפרעה מספר אותו, כמו החלום של שר המשקים או שר האופים, או כמו החלומות של יוסף, אבל התורה מספרת את חלומות פרעה פעמיים.

יש הבדל בין החלום כפי שפרעה חולם אותו, לחלום כפי שפרעה מספר אותו. פרעה חולים "והנה שבע פרות
אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר", ומספר "והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות
ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע". פרעה חולם "ותאכלנה הפרות רעות המראה
ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת", ומספר "ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה
ומראיהן רע כאשר בתחלה". כלומר פרעה לוקח את החלום קשה ומספר אותו בצורה יותר מזעזעת ממה שהוא
חלם אותו.

אם כן, הסיבה שבשלה התורה מספרת את החלום פעמיים היא בשביל לספר גם את החלום וגם את התחושות של פרעה בעקבותיו. פרעה תפס את החלום כמשהו מאוד משמעותי בשבילו, והיה חשוב לו שהפתרון ירגיע אותו
ויסביר לו מה מזעזע אותו כל כך.
זו הסיבה שפרעה שמח לשמוע את הפתרון של יוסף, ולעומת זאת פתרונות החרטומים לא נכנסו באזניו. החרטומים
פתרו לו "שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר" (רש"י), אבל פרעה לא הרגיש שזה פותר את הזעזוע
שהיה לו בחלום.

החלום כמסר מה'

לכאורה היה אפשר לשאול: הפתרון של יוסף נשמע יותר הגיוני ומתקבל מאשר הפתרון של החרטומים. פרעה הוא המלך של מצרים, והוא האחראי על מצרים, והוא חולם שהוא עומד על היאור שממנו הפרנסה של המצרים.

למה החרטומים לא פתרו כמו יוסף?
בשביל לענות על השאלה הזו, נקדים ונשים לב להבדל שבין פרעה ליוסף בתפיסת החלום: פרעה תופס את החלום כתובנה שנמצאת בתוכו, ובעיניו תפקידו של פותר החלומות הוא להעמיק באישיות של פרעה ובחלום, וכך להגיע
לפתרון. לעומת זאת יוסף מסתכל על החלום כשדר מה' "בלעדי, אלקים יענה את שלום פרעה… אשר האלקים
עושה הגיד לפרעה".

זו הסיבה שיוסף לא רק פתר את החלום, אלא גם הציע מה לעשות, אף על פי שאף אחד לא שאל אותו. יוסף רואה את ההצעה מה לעשות כחלק מפתרון החלום. ה' רוצה להגיד לפרעה מה לעשות, ולכן שלח לו את החלום, וממילא כל עוד לא יודעים מה לעשות, החלום עדיין לא נפתר בשלמות.

שיגעון הגדלות של פרעה

ההסתכלות של יוסף על החלום כמסר מה' היא זו שמאפשרת לו לפתור את החלום, לעומת פרעה והחרטומים שלא מצליחים לעשות זאת: פרעה רואה את עצמו עומד על שפת היאור. הפתרון הפשוט של החלום הוא שפרעה הוא אביה של מצרים, וכל הכלכלה והשפע של מצרים מגיעים מפרעה. חלום כזה מביע נטיית נפש חזקה שניתן לקרוא לה 'שיגעון גדלות' או שם דומה.
מצד אחד הנטיה הזו אכן קיימת אצל פרעה בצורה חזקה, וכפי שהכתוב מעיד עליו שהוא אומר "לי
יאורי ואני עשיתיני". אבל מצד שני נטיית נפש כזו היא גם מפחידה. בסופו של דבר פרעה לא בורא את המצרים
ולא מחיה אותם, ומחשבה שהוא זה כל העולם וכל העולם תלוי בו – מפחידה ומשתקת את פרעה. לכן פרעה מתאר את החלום בזעזוע כזה, אף על פי שהחלום הציג עובדות ולא זעזוע. לכן החלום גם מפחיד את פרעה והוא לא מצליח לפתור אותו.

זו גם הסיבה שהחרטומים לא מצליחים לפתור את החלום. כאשר האדם תופס את כל הסביבה שלו כחלק ממנו,
כאילו רק הוא קיים וכל השאר הם חלום – אי אפשר לפתור זאת. אם יש לחלום כזה פתרון – סימן שהסביבה
קיימת והיא לא רק חלום. ואם הסביבה היא רק חלום, אז החלום נשאר חלום ואי אפשר לפתור אותו. במילים
אחרות, שגעון הגדלות של פרעה הוא גדול מדי וחזק מדי בשביל החרטומים שלו, והם לא יכולים להיכנס לתוך
הנפש שלו. לכן החרטומים פותרים לו פתרונות 'קטנים' שלא נכנסים באוזני פרעה.

לממש את רצון ה'

ההסתכלות של יוסף דומה להסתכלות של פרעה יותר מאשר ההסתכלות של החרטומים. יוסף שותף ל'שיגעון
גדלות' של פרעה בכך שהוא מסכים שהחלום מעיד על כך שפרעה מסמל את מצרים והכלכלה של מצרים תלויה
בו, וה' מעביר דרכו את השפע ואת העתיד של מצרים. יותר מזה: כחלק מהפתרון של יוסף, בסופו של דבר כל
אדמת מצרים נעשית של פרעה. כלומר על ידי החלום ועל ידי הפתרון של יוסף, 'שגעון הגדלות' של פרעה כאילו
גדל ומתממש. לכן פרעה מקשיב לפתרון של יוסף ולא לפתרון של החרטומים.

רק שיש הבדל אחד 'קטן' בין ההסתכלות של יוסף להסתכלות של פרעה: יוסף לא חושב שהחלום אומר שפרעה
הוא האבא של מצרים וכל מצרים והשפע שלה נובע מפרעה, אלא שעל ידי החלום ה' מעביר שדר לפרעה. יוסף לא חושב כך רק על החלום, אלא גם על פרעה בעצמו: אמנם כל הכלכלה של מצרים תלויה בפרעה, אבל זה רק בגלל שה' שלח אותו לכך.

זו הסיבה שליוסף קל לפתור את החלום. החלום של פרעה כלל לא נתפס אצל יוסף כשגעון גדלות, אלא כשליחות
שה' שלח אותו. ממילא החלום לא מפחיד ולא משתק אותו, אלא להיפך – גורם לו לראות שה' רוצה שהוא יעשה
משהו מסויים, וה' חושב שהוא מתאים לתפקיד הזה ויכול וצריך לעשות אותו.

כמובן, יוסף לא מסתכל כך רק על פרעה, אלא גם ובעיקר על עצמו, וכפי שהוא אומר לאחים בפרשה הבאה "כי
למחיה שלחני אלקים לפניכם". גם יוסף חלם על כך שהוא המלך וכולם משתחווים לו, אבל הוא לא פירש זאת
כפרעה, וחשב שהוא אליל, אלא החלום גרם לו לרצות להביא את דבר ה' לעולם.

כך יוסף באמת הביא את דבר ה' לעולם. בסופו של דבר מה שאדמת מצרים נהיתה של פרעה, הועיל לבני ישראל,
וסידר להם מקום טוב במצרים, ובסופו של דבר על ידי יוסף בני ישראל ירדו למצרים ויצאו משם כעם ישראל.
יוסף לא מסתכל על החלומות הגדולים שלו כעל רצון למימוש עצמי, אלא כעל רצון של ה' שהולך להתממש בעולם על ידי עם ישראל.

איך אתה מצייר את הגאולה?

כשם שגאולת מצרים באה על ידי פתרון החלום בצורת ההסתכלות יוסף, כך זה גם בנוגע לגאולה העתידה. הגלות
היא כמו חלום, כפי שכתוב "בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים", ואת החלום הזה אפשר לפתור כמו פרעה ואפשר
לפתור כמו יוסף: אפשר להסתכל על העולם, ולראות שהוא כל הזמן מתגלגל לקראת הגאולה. אם נסתכל על הגאולה כטבע שקיים בתוך העולם והולך ויוצא לאור כל הזמן – נסתכל על החלום כמו פרעה. נראה את העולם כטבע ואת הגאולה
כהתממשות הטבע. אם נסתכל על זה כך, לא נראה את ה'חלום' כמסר מה' איך עלינו להביא את דבר ה' לעולם,
אלא נראה את הגאולה כטבע שמתגלגל מעצמו, ולנו אין מה לעשות מול איתני הטבע.

אבל אם נפתור את החלום כמו יוסף, ונסתכל על הגאולה כדבר ה' שקורא לנו להביא אותו לעולם, ה'חלום' לא
ישתק אותנו, אלא להיפך החלום יעורר אותנו וידרבן אותנו להביא את דבר ה' לעולם. בצורה כזו הגאולה שלה אנו
מצפים היא לא התעוררות והתממשות של הטבע, אלא גילוי של רצון ה' – "כי נכון הדבר מעם האלקים, וממהר
האלקים לעשותו".

שבת שלום

בית 'עוד יוסף חי'

אהבתם? שתפו את הפוסט:

צריכים עזרה?
שלח לנו WhatsApp

הרשמו לתפוצה וקבלו מידי שבוע מאמר מרתק על הפרשה: