💦 ומה אם בחרתי בדרך שונה מהחינוך של ההורים? – טבת תשפ"ב

לא תמיד הדרך בה בחרנו מתאימה לדרך של ההורים.
יכול להיות שלהורים הייתה ציפייה מסוימת,
לגבי איך שיראה העתיד שלנו.
אבל אנחנו עשינו את הבחירות שלנו,
ואימצנו דרכים וסגנונות שיותר התאימו לנו.

אז קודם כל חשוב לדעת,
שבמקרה שההורים רוצים שלא נקיים מצוות מסויימות,
אסור לנו לשמוע בקולם, זה לא חלק מהמצווה.
גם בלימוד תורה, הקמת משפחה ובחירה בסגנון חיים,
מותר לנו לעשות מה שליבנו חפץ ומה שמתאים להתפתחות שלנו.

ואם זה המצב אצלכם,
יכול להיות שהתחושה שלכם תהיה:
"ההורים כיוונו אותי בצורה לא נכונה ולא מתאימה,
מזל שהשתחררתי מהם והצלחתי לבחור מה שנכון לי…"
בהמון מקרים, בניית סגנון החיים האישי,
גורם לנו להתנתק קצת מההורים,
ואז,
יכול להיות שנרגיש שהבחירות שלנו, ולא של ההורים,
הובילו אותנו לחיים טובים ומאושרים.

שוב,
זה גורם לנו לחשוב שבנינו את החיים שלנו,
לא בזכות ההורים, אלא למרות הרצון שלהם,
שאת הטוב שלנו אנחנו הבאנו, ולא ההורים.
ממילא מצוות כיבוד הורים תיעשה אצלנו
בצורה קצת מאולצת וחיצונית.
בגלל הביקורת שלנו עליהם,
אנחנו צריכים להתאמץ לכבד אותם, זה לא טבעי לנו.

כאן חייבים לשנות ראש.
כפי שאמרנו בפעמים קודמות,
כיבוד הורים זה להעריך את הרצון שלהם בי,
לשים לב לעובדה שהם רצו ורוצים כל הזמן שיהיה לי טוב,
ורק הרצון הזה עזר לי להתקדם אל עבר הטוב,
גם אם בצורה חיצונית הם חשבו שהטוב שלי יהיה
במקומות או ציבורים אחרים, ואני חשבתי אחרת,
הרצון שלי לחיות טוב והתשוקה לחיים טובים,
טבועים בי רק בזכות הרצון שלהם בי, שהתחיל עוד לפני שנולדתי.

זה מהפכני,
זה מייחס את כל ההצלחות שלי בחיים להורים,
וזו בעצם הנקודה של מצוות כיבוד הורים.

שוב,
יש מה לחשוב על זה.
אנחנו קוראים כל תגובה שלכם, אז מוזמנים…
בפעם הבאה,
נדבר על הדברים הרעים שאנחנו חושבים שנגרמו מההורים.
יהיה מעניין!

אהבתם? שתפו את הפוסט:

צריכים עזרה?
שלח לנו WhatsApp

הרשמו לתפוצה וקבלו מידי שבוע מאמר מרתק על הפרשה: