הצלחתם לא לשכוח לומר 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בתפילה? כבר כמעט שבוע אנחנו אומרים את המשפט הזה, בואו נשמע איך הבעש"ט קרא אותו ומה זה אומר לנו:
אומר הבעש"ט שאחרי החגים ה' 'משיב הרוח' ומסלק את הרוחניות, 'ומוריד הגשם', מתחיל להוריד גשמיות לעולם.
ברובד הכי בסיסי, אחרי הרוחניות הגדולה שהביא לנו ה' בחגים, עכשיו הוא משפיע עלינו ברכה גשמית, אותה מסמל הגשם שמביא ברכה לעולם כולו.
בעומק, את הרוחניות עצמה צריך להגשים. מה הכוונה?
כמה שניות של מושגים בקבלה, יש לכם? יש משפט שאומר "מהִתְעַבּוּת האוֹרוֹת נַעַשוּ הַכֵּלִים". כל דבר מורכב מאור וכלי. האור הוא הפנימיות, הרצון החזק, והכלי הוא החיצוניות, הביטוי בפועל של אותו דבר.
אומר לנו האר"י הקדוש – אל תחשבו שאלו שני דברים נפרדים, הכלי הוא בכלל אור ש'התעבה', הוא בעצם ההגשמה שלו, ממש כמו תהליך היווצרות העננים והגשם. כאשר אדם רוצה מאוד משהו, ממילא הוא יעשה לכך כלי שיבטא אותו במציאות.
לענייננו, יש לנו חלק רוחני השואף תמיד למעלה, החלק הזה 'חגג' בחגי תשרי… אבל אם נישאר כך ורק נחכה לחג הבא לא ישתנה אצלנו הרבה.
המשימה שלנו עכשיו היא לקחת את ה'אורות' והרצונות הגדולים שהיו לנו בחגים ולממש אותם בתוך היום יום שלנו, אם נעשה זאת, לחג הבא נגיע ממקום הרבה יותר עמוק.
בהצלחה במשימה!
