המסע לעידון המידות – מלכות – תשפ"א

אז מה תכל'ס?

בעוד ששת הספירות איתן עבדנו עד כה מייצגות את הרגשות הפנימיים ואת צורת ההתנהגות שלנו עם זולתנו, ספירת המלכות – השביעית והאחרונה – מייצגת את המציאות עצמה.

מה זה אומר?

לאחר ששה שבועות בהם למדנו, התחזקנו והפנמנו, שבוע ספירת המלכות הוא בדיוק הזמן לשאול – מה תכל'ס? האם באמת חל בנו שינוי בעקבות הדברים?

לעיתים קרובות מאוד נגלה שישנו פער גדול בין מה שאנו חולמים, רוצים ולומדים לבין המציאות שלנו כרגע. ללא ספק, מדובר בחבטה 'רצינית' בקרקע המציאות… וככל שהרצונות והחלומות היו גדולים יותר כך החבטה תהיה חזקה יותר.

בחסידות מובא כי החוויה הנפשית של ספירת המלכות היא בדיוק תחושה זו – שפלות. לאחר תהליך ארוך של לימוד והתקדמות, אם אני באמת תלמיד טוב אגלה בסוף שלא ברור אם חל בי שינוי אמיתי בעקבות הדברים.

מבאס? אל יאוש!

נגלה לכם סוד… אתם בדיוק במקום, חווית השפלות והפער היא ה'חותמת' הסופית של כל תהליך עידון המידות, משום שככל שהאדם יתמלא בחוויית השפלות על חוסר עדינותו כך יתברר, למרבה הפלא, כי באמת הפך לעדין ורגיש יותר.

ועדיין, ההרגשה היא שמשהו חסר.

מדוע? כי השפלות הזו יכולה להיות הרסנית ומסוכנת, מכירים את התחושה – "אני מסכן אז מותר לי…"? זוהי שפלות שלילית המביאה אותנו להתבוסס בבוץ של עצבות ויאוש.

מה עושים? מעדנים את מידת השפלות עצמה!

גם השפלות העדינה היא תחושת הפער הגדול בינינו לבין החלומות הגדולים, אך באותה נשימה היא מראה לנו איך הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו הוא לצאת מעצמנו ולעשות לפחות צעד אחד לכיוונם.

המשימה – תתבוננו במה שעברתם עד כה, תחפשו את התוצאות אצלכם בפנים, בלי לפחד ממה שתגלו… מי שיעשה את זה טוב ירוויח גם שפלות ממה שעוד לא קרה וגם שמחה אמיתית בשינויים שקרו. בהצלחה!

חסידות ופוליטיקה – הילכו יחדיו?!

בחירות חוזרות ונשנות, פרעות הערבים בירושלים וברחבי הארץ ובכלל המחסור החמור במנהיגי אמת, מזכירים לנו ששבוע המלכות הוא כפשוטו – הזמן הראוי לעסוק בתיקון המלכות וחיינו הציבוריים כעם.

טענה ידועה כלפי החסידות היא שעל פניו נראה שהיא עוסקת רק במישור האישי ובפרט, בעוד שעבודת הציבור והכלל אינה מקבלת התייחסות. ולכאורה, כך באמת נראה המסע לעידון המידות…

האם יש לחסידות – ולמסע עידון המידות – מה לומר בעניינים 'ציבוריים'?

אחד הדברים שנראים הכי רחוקים מעידון המידות היא הפוליטיקה. רבים החושבים שגם אם בבית, בבית הכנסת ובסביבה הקרובה עלינו להיות עדינים ורגישים, הרי שהעיסוק בפוליטיקה מצריך דווקא 'עור של פיל' מחוספס וקשוח.

אז איך אפשר לעדן את הפוליטיקה?

אדמו"ר הזקן מסביר כי אהבה אמיתית לזולת, היא לאהוב את מה שהאהוב שלי אוהב. הכוונה היא שאהבתי אליו כל כך גדולה עד שהיא מתפשטת גם לדברים אותם הוא עצמו אוהב.

ברוח זו ננסה לצייר לעצמנו 'בחירות של אהבה'.

אמנם אלו ימים לא קלים למשימות כאלו, אבל בואו נעצום עיניים ונחלום על פוליטיקה עדינה. תארו לעצמכם מסע בחירות בו כל אחד מהמתמודדים מספר על יתרונותיו ופעולותיו הטובות של יריבו, או תשדירי בחירות המספרים על כוונותיה הטובות של כל מפלגה בלי ללכלך ולהשמיץ אף מפלגה אחרת.

הזוי? מוזר?

נכון שזה נשמע קצת חלומי ולא-מציאותי, אבל אם כל אחד מאיתנו יאמץ מבט שכזה באופן אישי, חזקה שהדברים יצברו כח ותנופה ובסוף ישפיעו בפועל גם על ההתנהלות הפוליטית של נבחרי הציבור.

בשורות טובות במהרה!

קו הסיום

הגענו לקו הסיום, מה עושים עם כל זה עכשיו?

ערב חג השבועות, אנו עומדים ממש בקו הסיום, לרגלי ההר, ומחכים בצפיה דרוכה לקבל תורה בשמחה ובפנימיות.

ימים לא פשוטים עוברים עלינו ומזכירים לכולנו את הצורך הקריטי באהבת ישראל ובחיזוק הערבות ההדדית, וכמו במתן תורה להיות 'כאיש אחד בלב אחד'.

אז מה היה לנו? תחזיקו חזק…

למדנו על גילוי חוש האהבה הטבעית לכל יהודי בספירת החסד ועל חובת הרגישות כלפי הזולת תוך וויסות נכון בין שתיקה לדיבור בספירת הגבורה.

התבוננו גם במשמעותה הפנימית של ספירת התפארת – מדת הרחמים בנפש, ובצורה המתוקנת בה היא אמורה להתגלות.

בספירת הנצח למדנו על הצורך לתרגם את הרגשות החמים למעשים טובים ומסירות למען הזולת ובמדת ההוד על משמעות ההודיה והכרת הטוב תוך הודאה בחסרונותינו.

ספירת היסוד הוקדשה לעבודת האיפוק והריסון ופיתוח חוש עדין מתי טוב להתאפק ומתי הזמן לפרוץ.

ומשבוע המלכות למדנו מהי שפלות מתוקנת וכיצד ניתן לעדן אפילו את הפוליטיקה…

אז מה עושים עם כל זה עכשיו?

לא משנה כמה עבדנו על מידותינו, מחר בבוקר כולנו נקבל את התורה במתנה מאת ה'. אך מה עושים ביום שאחרי החג? האם עבודת עידון המידות 'עולה לבויידעם' עד חג הפסח בשנה הבאה?

התשובה היא כמובן שלא!

כל ספירת העומר היא כעין מסלול המראה מואץ שבכוחו לתת לנו תנופה חזקה לכל השנה הקרובה (לפחות..), להתקדם ולהתפתח, להיות לרגישים יותר, עדינים יותר ושמחים יותר.

עד עכשיו התוועדנו ולמדנו יחד על 'עידון המידות'. וכעת, כמו בכל התוועדות טובה, עלינו לקבל על עצמנו ליישם את הדברים בפועל ממש. אז מה שנשאר הוא פשוט… להתחיל לעבוד!

בהצלחה!

חג שמח ובשורות טובות לנו ולכל עם ישראל!

אהבתם? שתפו את הפוסט:

צריכים עזרה?
שלח לנו WhatsApp

הרשמו לתפוצה וקבלו מידי שבוע מאמר מרתק על הפרשה: