מה יש לחגוג בזמן? | חסידות לפרשת אמור וספירת העומר תשפ"ב

בכל חג יש מצווה מיוחדת ותוכן מיוחד שגורם שכל הזמן, כל המועד, יהיה מסביב לאותו תוכן. הזמן של החג שונה מזמנים אחרים, כיוון שמאיר בו התוכן של אותו החג. לעומת זאת בספירת העומר התוכן היחיד שיש בכל יום הוא הזמן עצמו: "היום יום אחד", "היום שני ימים" וכו'. איך חוגגים חג שהתוכן שלו הוא הזמן? […]

אתה מחפש קשר או סתם סיפוק לייצר? | חסידות לפרשת קדושים תשפ"ב

העולם האנושי התחיל מכך שקין והבל נשאו את אחיותיהן. למה בדורות המאוחרים יותר התורה אוסרת על קשרים כאלו, וגם הטבע הפשוט מרחיק אותם? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. 'פרשת העריות' מדברת על קשרים אסורים, שרובם הם קשרים בתוך המשפחה. התורה אוסרת על קשרים בתוך המשפחה, וגם הטבע הפשוט מרחיק קשרים כאלו, ולפעמים […]

אל תהיה ושתי, תהיה אחשורוש! | חסידות לפורים תשפ"ב

אחשורוש עסוק כל כולו רק בתענוג מהרגע הנוכחי, ובכך הוא מהווה משל למלכו של עולם. עלינו ללמוד מאחשורוש, ולהתענג מהמצוות, ולא להקשיב לושתי שדוחקת בנו להיות מכובדים על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. פורים שמח! בית 'עוד יוסף חי'

אתה מוכן להתמסר? | חסידות לפרשת ויקרא תשפ"ב

קרבן הוא מלשון הקרבה. האדם מקריב מעצמו, ובאיזשהו מקום את עצמו, לה'. כל סוג של קרבן מבטא קרבה אחרת והקרבה אחרת, וזהו הנושא של פרשת ויקרא. על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום וחודש טוב ושמח! בית 'עוד יוסף חי'

מנהגי פורים, זו ליצנות? | חסידות לפרשת פקודי תשפ"ב

חכמינו אומרים "כת ליצנים אינה מקבלת פני שכינה". מהי "כת ליצנים", ולמה היא לא מקבלת פני שכינה? ואיך זה מסתדר עם מנהגי חג הפורים, שאנו עומדים בפתחו? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. המשכן ופורים בפרשת פקודי מתרחש האירוע שאליו חיכינו מתחילת ספר שמות. ה' הוציא את עם ישראל ממצרים על מנת להיות […]

לה' יש תענוג מהמצוות שלך? | חסידות לפרשת ויקהל תשפ"ב

הקמת המשכן היא כלי להשראת השכינה בעם ישראל. מהקמת המשכן אנחנו לומדים איך עבודת ימי החול שלנו יכולה לגרום להשראת השכינה במעשינו על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן שבת שלום! בית 'עוד יוסף חי'

שלחו לנו שמות לתפילה אל מול קבר יוסף הצדיק!

הרשמו לתפוצה וקבלו מידי שבוע מאמר מרתק על הפרשה: