לשבת, לקום… למה תוקעים פעמיים? | חסידות לפרשת ניצבים – ראש השנה תשפ"ג

חכמינו אומרים (ר"ה טז, א) שתוקעים במיושב ואחר כך תוקעים במעומד כדי לערבב את השטן. מהלשון הזו משמע שהדרך שבה אנחנו תוקעים (מעומד או מיושב) מערבבת את השטן, שכן אחרת חכמינו היו אומרים "מפני מה תוקעים גם לפני התפילה וגם בתוך התפילה" וכיוצא בזה. למה הדרך שבה אנחנו תוקעים מערבבת את השטן? על זאת ועוד […]
להיות תמים, מה זה אומר? | חסידות לפרשת שופטים תשפ"ב

אמירה מפורסמת של ר' זושא מאניפולי אומרת שהמילה תשובה היא ראשי תיבות של חמישה פסוקים שקשורים לתשובה, והראשון שבהם הוא מהפרשה שלנו: "תמים תהיה עם ה' אלקיך". מה זה להיות תמים, ואיך זה קשור לחזרה בתשובה? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'
השופר השחור מקבר יוסף – עודד מזרחי

בבית המדרש שעל ציון יוסף הצדיק בשכם שימשו בקודש שני שופרות – האחד בהיר והשני שחור. בראש השנה תשנ"ז נערכה תפילה בקבר יוסף. החג חל אז ביום שבת, שבו לא תוקעים בשופר, וביום ראשו
ניגון השופר – הרב יצחק שפירא

בתוך הקול, בתוך הניגון, מסתתר משהו עצמי וסודי שאי-אפשר לבטא במילים… "לשמוע קול שופר" היינו לשמוע את קול-הדממה שבתוך התקיעה, "וקול דממה דקה ישמע". משל לשני אנשים שלא כל כך מסתדרים ביניהם. והנה הם החליטו לשבת ולדבר על זה. וכשבאו לדבר, עוד לפני שפתחו את הפה, נוכחו לדעת שיש כל כך הרבה בעיות, וכל מה […]
תקיעה גדולה – הרב יצחק שפירא

תקיעת שופר היא גזרת הכתוב אבל יש בה סודות טמירים, שאחד מהם מצביע על הקשר המפתיע בין תקיעת השופר לבריאת האדם. מתוך עלון ר"ה תשע"ד בראש השנה יש מצוה מיוחדת, אחת ויחידה, תקיעת שופר. תוקעים ומריעים שוב ושוב, ואנחנו עומדים ומאזינים. גזירת הכתוב ורמז בה למה תוקעים בשופר? שאלה זו מופיעה כבר בגמרא, אך מיד […]
הקול ביער – מו"ר הרב יצחק גינזבורג

קול השופר הטבעי מחזיר אותנו אל הראשית. תקיעה ותרועה בתורה אינה דווקא בשופר. מקום נכבד מוקדש לחצוצרות התרועה. ובכל זאת, התקיעה בראש השנה היא דוקא בשופר. מה בין השופר לחצוצרות? השופר טבעי והחצוצרה מלאכותית. לחצוצרה צורה מעוצבת ולשופר יופי של טבע פראי. השופר חי והחצוצרה מתה. השופר הוא קול הטבע, והחצוצרה היא קול התרבות האנושית. […]