איך ממליכים עלינו את ה'? | חסידות לראש השנה התשפד
איך אנחנו מבקשים בראש השנה וביום הכיפורים על צרכינו הגשמיים? האם אנחנו חושבים רק על עצמנו, או שזה חלק מהמלכת ה'? ואיך זה קשור לפרשת השבוע? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. >>לגרסת הדפסה לחצו כאן<< כשמתבוננים בתפילות ראש השנה רואים שכמעט אין בהן בקשות על צרכים גשמיים. ראש השנה הוא יום המלכת ה', וסביב זה […]
למה לקלל? | חסידות לפרשת כי תבוא תשפ"ג
אף על פי שפרשתינו היא פרשת הברכה והקללה, בפועל יש בה הרבה יותר קללות מאשר ברכות. למה? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. >>לגרסת הדפסה לחצו כאן<< פרשתינו היא פרשת 'הברכה והקללה'. בתחילת הפרשה בני ישראל מצווים לעשות את מעמד הברכה והקללה בין הר גריזים להר עיבל כאשר הם נכנסים לארץ, ובהמשך הפרשה ה' כורת עם […]
לשבת, לקום… למה תוקעים פעמיים? | חסידות לפרשת ניצבים – ראש השנה תשפ"ג
חכמינו אומרים (ר"ה טז, א) שתוקעים במיושב ואחר כך תוקעים במעומד כדי לערבב את השטן. מהלשון הזו משמע שהדרך שבה אנחנו תוקעים (מעומד או מיושב) מערבבת את השטן, שכן אחרת חכמינו היו אומרים "מפני מה תוקעים גם לפני התפילה וגם בתוך התפילה" וכיוצא בזה. למה הדרך שבה אנחנו תוקעים מערבבת את השטן? על זאת ועוד […]
תחל שנה וברכותיה | חסידות לפרשת כי תבוא תשפ"ב
חכמינו אומרים שקוראים את פרשת כי תבוא לפני ראש השנה על מנת ש"תכלה שנה וקללותיה" (מגילה לא). לכאורה אין זה מובן: הרי המטרה של פרשת כי תבוא היא לומר לאדם שאם הוא יעשה את רצון ה' הוא יקבל ברכות, ואם להיפך אז חס ושלום להיפך. אם כן, המטרה של פרשת כי תבוא היא לא שהקללות […]
השופר השחור מקבר יוסף – עודד מזרחי
בבית המדרש שעל ציון יוסף הצדיק בשכם שימשו בקודש שני שופרות – האחד בהיר והשני שחור. בראש השנה תשנ"ז נערכה תפילה בקבר יוסף. החג חל אז ביום שבת, שבו לא תוקעים בשופר, וביום ראשו
ניגון השופר – הרב יצחק שפירא
בתוך הקול, בתוך הניגון, מסתתר משהו עצמי וסודי שאי-אפשר לבטא במילים… "לשמוע קול שופר" היינו לשמוע את קול-הדממה שבתוך התקיעה, "וקול דממה דקה ישמע". משל לשני אנשים שלא כל כך מסתדרים ביניהם. והנה הם החליטו לשבת ולדבר על זה. וכשבאו לדבר, עוד לפני שפתחו את הפה, נוכחו לדעת שיש כל כך הרבה בעיות, וכל מה […]
בשמך יגילון כל היום – הרב יצחק שפירא
סיכום ראשוני מהתוועדות של הרב יצחק שפירא לפני סליחות ראשונות, מוצ"ש נצבים וילך תש"ע. לא מוגה בכי על התענוג במאמר ראשון של פרשת ניצבים מבאר אדמוה"ז את עניין הבכיה בראש השנה, שיש מי שבוכה על עוונותיו הרבים או על חסרון בעבודתו את ה', אבל זה לא מכוון. כי עיקר הבכיה היא על חסרון התענוג בעבודת […]
שובה ישראל – הרב יצחק שפירא
בראש השנה יש כח לראש שׁוֹנֶה. מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשַנֵה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה. (הלכות תשובה לרמב"ם ב, ד) אין מדובר כאן על מעשה התשובה עצמו. התשובה עצמה […]
פניני מקדש לראש השנה – יוסף פלאי
כמה נקודות על ראש-השנה ובית-המקדש. אפרו של יצחק אבינו בראש השנה, "יום הזכרון", מזכירים ונזכרים במיוחד בעקדת יצחק: בברכת זכרונות חותמים "ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור"; גם השופר הוא זכר לאילו של יצחק – "אמר הקב"ה, תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם […]
וכל בני בשר יקראו בשמך – תורת המלך
משהו לראש השנה, על פי הספר תורת המלך. נדפס בעלון הישיבה. בגמרא מבואר שישנו כלל הלכתי הקובע: אין דבר שאסור לגוי ומותר ליהודי ("ליכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור"). את הטעם הפנימי לכלל הזה ניתן לבאר בשלש רמות: ניתן לומר שיש צד מסוים שבו ישראל שווים לאומות העולם. או בדומה לזה, שתרי"ג מצוות אינן מוחקות […]
