חדשות הישיבה

כנס רבנים וישיבות, תפילות קבועות בשטח, ומכתב רשמי לרה"מ – הקריאה להשיב את הישיבה למקומה ולחזור לשכם ולקבר יוסף הולכת ומתגברת. האם אנחנו עומדים בפני

שרידי הישוב הקדומים ביותר בשכם מתוארכים לתקופה הכלכוליתית, בסביבות 3,000 לפני-הספירה, אולם מהתקופה הזו אין שרידים של עיר של ממש [בהקשר לכל הנתונים המדעיים הנזכרים במאמר, ובפרט בהקשר לתיארוך – ראה בהערת הסיום הראשונה.

תל בלטה שוכן במוצא המזרחי של עמק שכם (שבין הר גריזים להר עיבל) כשהוא צופה על מערכת העמקים המזרחיים (עמק המכמתת, עמק "אסכרות" – סהל עסכר, עמק "בית פרך" – סהל בית דג'ן). ניתן להגיע אליו מכל דרך החוצה את שכם מזרחה – אבל עדיפה הדרך המזרחית-צפונית. התל גבוה 12 מ' מעל סביבתו ובולט מעל העמק (מחוץ לצידו הצפוני – שם שינו עבודות עפר לסלילת הכביש את כל השטח).

וב ראינו השבוע את ההתקפות הרצחניות של ערביי שכם על קבר יוסף הצדיק. ושוב גבו הפרעות מחיר: חייל משמר הגבול אשר אולי ניתן היה להצילו לולא חוסר ההומניטריות של הערבים אשר מנעו במשך שעות את חילוצו, וגם לולא חוסר הנחישות של המפקדים הבכירים של צה"ל

שני החסידים הסתכלו עלי בפליאה ואחר כך הביטו זה בזה. כל אחד מהם אמר כמה פסוקי תהלים במהירות, מקסימום מזמור קצר, עלינו על האוטו שלהם וברחנו מהמקום. נסענו ישר לירושלים והגעתי לאחי".

בבית המדרש שעל ציון יוסף הצדיק בשכם שימשו בקודש שני שופרות – האחד בהיר והשני שחור. בראש השנה תשנ"ז נערכה תפילה בקבר יוסף. החג חל אז ביום שבת, שבו לא תוקעים בשופר, וביום ראשו

פורסם לראשונה בעתון 'בשבע', ולאחר מכן בספרו של המחבר "עין רואה" בערב ראש השנה תשס"א התכוננו אנשי ישיבת קבר יוסף לקיים את החג כמדי שנה

מבוא קצר על "חלקת השדה" שבה נמצא קבר יוסף. "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. וַיִּקֶן

שיר לכבוד יוסף הצדיק ועיה"ק שכם תובב"א שכתב ר' הלל אליהו ליברמן הי"ד ושמו רשום בראשי הבתים: אנכי הקטן הלל אליהו בר זבולן חזק. אוֹחִיל

סדרת מאמרים לסגולתה של שכם עיר הברית ומקום קבר יוסף הצדיק. התפרסמו בחוברות הישיבה. הקשר למקום מסויים בארץ הקודש, הוא דבר הנצרך ללימוד, לעמוד על