
מנהגי פורים, זו ליצנות? | חסידות לפרשת פקודי תשפ"ב
חכמינו אומרים "כת ליצנים אינה מקבלת פני שכינה". מהי "כת ליצנים", ולמה היא לא מקבלת פני שכינה? ואיך זה מסתדר עם מנהגי חג הפורים, שאנו
חכמינו אומרים "כת ליצנים אינה מקבלת פני שכינה". מהי "כת ליצנים", ולמה היא לא מקבלת פני שכינה? ואיך זה מסתדר עם מנהגי חג הפורים, שאנו
הקמת המשכן היא כלי להשראת השכינה בעם ישראל. מהקמת המשכן אנחנו לומדים איך עבודת ימי החול שלנו יכולה לגרום להשראת השכינה במעשינו על זאת ועוד
בי"ג מידות הרחמים אנחנו לא מבקשים מה' שימלא את הצרכים שלנו, אלא רק שמים לב לעצם הרחמים של ה' על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת
בתוך בגדי הכהונה יש דברים שמסמלים את המאמץ והעבודה שלנו להתקרב לה', ודברים שמסמלים את ההתקרבות של ה' אלינו. המפגש בין עם ישראל וה' נקרא
הקשר עם ה' הוא גם נצחי ולא משתנה וגם מתחדש כל הזמן. לכן 'צריך' להכניס את הלוחות לארון גם לפני ששמים את הכפורת, וגם אחרי
בפרשת יתרו ה' מופיע בקולות וברקים וענן כבד על ההר, אבל בפרשת משפטים ה' מופיע בתוכנו על ידי התעניינות בכל פרט ופרט במציאות ובחיים שלנו.
על ידי מצוות כיבוד הורים האדם יכול לחוש שהמציאות העכשווית שלו רצויה על ידי ההורים ועל ידי ה', וכך יתקיים בו "כבד את אביך ואת
ילדים מתלוננים אצל ההורים שלהם, שהרי אחרת, איפה הם יתלוננו?… לא רק ילדים, גם מבוגרים מרגישים בנוח להתלונן דווקא אצל הוריהם. האם זה דבר טוב
בפרשתנו מודגש במיוחד היחס לבנים: משה אומר לפרעה שנלך לעבוד את ה' "בבנינו ובבנותינו", קרבן הפסח צריך להיות "לחק לך ולבניך", ובסוף הפרשה אנחנו מצווים על
"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב". בפרשת שמות ה' הזכיר בדבריו אל משה הרבה פעמים את האבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב. כשמתחילה פרשת וארא
Made by: kobish.com
ברוכים הבאים לחנות האתר של הוצאת ישיבת עוד יוסף חי. מוזמנים לרכוש מהספרים והחוברות ולעיין במאמרים מבית הישיבה. סגור