פסח

גם כאשר אין בית מקדש, ואין הנפת העמר, אנחנו סופרים לכך שה’ אוהב אותנו ומצווה אותנו להניף לפניו את העמר על זאת ועוד במאמר שלפנינו.

ארבעת הבנים הם חלק מיוחד בהגדה. אבל שמתם לב פעם שהסדר שלהם בהגדה שונה מסדר הופעתם בתורה? ומה כותבי ההגדה רצו להסביר לנו בזה? על

חודש ניסן בפתח ומנהג טוב יש אצלנו, בדורשי יחודך, להתבונן במהותו של כל אחד מן החודשים דרך החוש והאות השייכים לו על פי ספר יצירה.

לקראת סיום לימוד מסכת פסחים בישיבה קיימנו בישיבה לימוד מעשי של שחיטת גדי. אחת הסוגיות שהעסיקה אותנו, היתה איך אפשר לצלות את הגדי שלם בהתחשב

המיוחד בפסח מצרים לעומת שאר הקרבנות בקריאה ראשונה של סיפור יציאת-מצרים, יכולה לעלות תמיהה בהקשר לפסח מצרים: מטרת היציאה ליציאה ממצרים יש מטרה המוגדרת “באופן

ליקוט דברי תורה ביעור החמץ מן הלב כתב רבינו בחיי, בספרו ‘כד הקמח’: “מן הידוע באיסור החמץ שיש בו רמז ליצר-הרע, והאדם חייב להגביר יצר-טוב

בליל הסדר כולנו פותחים את הפה ומתחילים לדבר, בחרות גמורה. ליל הסדר הוא זמן הדיבור. מלבד מצוות האכילה – פסח, מצה ומרור – עוסקים אנו

על גאולת מצרים שהיתה דוקא במהירות ובחפזון. יציאת מצרים נעשתה בחפזון ובמהירות: “וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים.. ואכלתם אותו בחפזוןפסח הוא לה’”. “כי גורשו ממצרים ולא