
ספירת העומר – מה הסיפור?! | חסידות לפרשת שמיני תשפ”ג
גם כאשר אין בית מקדש, ואין הנפת העמר, אנחנו סופרים לכך שה’ אוהב אותנו ומצווה אותנו להניף לפניו את העמר על זאת ועוד במאמר שלפנינו.
גם כאשר אין בית מקדש, ואין הנפת העמר, אנחנו סופרים לכך שה’ אוהב אותנו ומצווה אותנו להניף לפניו את העמר על זאת ועוד במאמר שלפנינו.
ארבעת הבנים הם חלק מיוחד בהגדה. אבל שמתם לב פעם שהסדר שלהם בהגדה שונה מסדר הופעתם בתורה? ומה כותבי ההגדה רצו להסביר לנו בזה? על
חודש ניסן בפתח ומנהג טוב יש אצלנו, בדורשי יחודך, להתבונן במהותו של כל אחד מן החודשים דרך החוש והאות השייכים לו על פי ספר יצירה.
לקראת סיום לימוד מסכת פסחים בישיבה קיימנו בישיבה לימוד מעשי של שחיטת גדי. אחת הסוגיות שהעסיקה אותנו, היתה איך אפשר לצלות את הגדי שלם בהתחשב
המיוחד בפסח מצרים לעומת שאר הקרבנות בקריאה ראשונה של סיפור יציאת-מצרים, יכולה לעלות תמיהה בהקשר לפסח מצרים: מטרת היציאה ליציאה ממצרים יש מטרה המוגדרת “באופן
ליקוט דברי תורה ביעור החמץ מן הלב כתב רבינו בחיי, בספרו ‘כד הקמח’: “מן הידוע באיסור החמץ שיש בו רמז ליצר-הרע, והאדם חייב להגביר יצר-טוב
בליל הסדר כולנו פותחים את הפה ומתחילים לדבר, בחרות גמורה. ליל הסדר הוא זמן הדיבור. מלבד מצוות האכילה – פסח, מצה ומרור – עוסקים אנו
מבט מעמיק על הפיוט הידוע הרבה חכמים-בעיני-עצמם אוהבים להסביר באוירה מלומדת ובמין טוב-לב מתנשא שחד-גדיא זהו שיר עם חביב, נכרי מן הסתם, שהוכנס להגדה כדי
על גאולת מצרים שהיתה דוקא במהירות ובחפזון. יציאת מצרים נעשתה בחפזון ובמהירות: “וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים.. ואכלתם אותו בחפזוןפסח הוא לה’”. “כי גורשו ממצרים ולא
מדוע הגאולה מלווה בדם ואש ותמרות עשן? יציאת מצרים היתה באביב, “היום אתם יוצאים בחודש האביב“. “עת הזמיר” מגיעה אז, וזהו גם הזמן לזמירות חדשות
Made by: kobish.com
ברוכים הבאים לחנות האתר של הוצאת ישיבת עוד יוסף חי. מוזמנים לרכוש מהספרים והחוברות ולעיין במאמרים מבית הישיבה. סגור