בשמך יגילון כל היום – הרב יצחק שפירא

סיכום ראשוני מהתוועדות של הרב יצחק שפירא לפני סליחות ראשונות, מוצ"ש נצבים וילך תש"ע. לא מוגה בכי על התענוג במאמר ראשון של פרשת ניצבים מבאר אדמוה"ז את עניין הבכיה בראש השנה, שיש מי שבוכה על עוונותיו הרבים או על חסרון בעבודתו את ה', אבל זה לא מכוון. כי עיקר הבכיה היא על חסרון התענוג בעבודת […]
שובה ישראל – הרב יצחק שפירא

בראש השנה יש כח לראש שׁוֹנֶה. מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשַנֵה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה. (הלכות תשובה לרמב"ם ב, ד) אין מדובר כאן על מעשה התשובה עצמו. התשובה עצמה […]
פניני מקדש לראש השנה – יוסף פלאי

כמה נקודות על ראש-השנה ובית-המקדש. אפרו של יצחק אבינו בראש השנה, "יום הזכרון", מזכירים ונזכרים במיוחד בעקדת יצחק: בברכת זכרונות חותמים "ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור"; גם השופר הוא זכר לאילו של יצחק – "אמר הקב"ה, תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם […]
וכל בני בשר יקראו בשמך – תורת המלך
משהו לראש השנה, על פי הספר תורת המלך. נדפס בעלון הישיבה. בגמרא מבואר שישנו כלל הלכתי הקובע: אין דבר שאסור לגוי ומותר ליהודי ("ליכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור"). את הטעם הפנימי לכלל הזה ניתן לבאר בשלש רמות: ניתן לומר שיש צד מסוים שבו ישראל שווים לאומות העולם. או בדומה לזה, שתרי"ג מצוות אינן מוחקות […]
תקיעה גדולה – הרב יצחק שפירא

תקיעת שופר היא גזרת הכתוב אבל יש בה סודות טמירים, שאחד מהם מצביע על הקשר המפתיע בין תקיעת השופר לבריאת האדם. מתוך עלון ר"ה תשע"ד בראש השנה יש מצוה מיוחדת, אחת ויחידה, תקיעת שופר. תוקעים ומריעים שוב ושוב, ואנחנו עומדים ומאזינים. גזירת הכתוב ורמז בה למה תוקעים בשופר? שאלה זו מופיעה כבר בגמרא, אך מיד […]
ברכה לראש השנה תשע"ד – מו"ר הרב יצחק גינזבורג

מכתב ברכה מאת הרב יצחק גינזבורג לראש השנה תשע"ד – ובו כמה סימנים-טובים לשנה החדשה. בימי הרחמים והסליחות, כל אחד ואחת מבני-ישראל נקרא לעשות תשובה. ראש-השנה מיוחד לתשובה כללית של קבלת עול מלכות שמים, ושאר ימי התשובה – לתשובה מפורטת של תיקון כל המעשים והדרכים. בדורנו, דור התשובה, עלינו לחבר את התשובה האישית לתשובה ציבורית. […]
הקול ביער – מו"ר הרב יצחק גינזבורג

קול השופר הטבעי מחזיר אותנו אל הראשית. תקיעה ותרועה בתורה אינה דווקא בשופר. מקום נכבד מוקדש לחצוצרות התרועה. ובכל זאת, התקיעה בראש השנה היא דוקא בשופר. מה בין השופר לחצוצרות? השופר טבעי והחצוצרה מלאכותית. לחצוצרה צורה מעוצבת ולשופר יופי של טבע פראי. השופר חי והחצוצרה מתה. השופר הוא קול הטבע, והחצוצרה היא קול התרבות האנושית. […]
פרשת וזאת הברכה לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג

התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד עד מלכות. מתוך מעין גנים תשס"ב בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: המשכת הברכות לתכליתם "ראשון" פותח את כל ברכות ישראל שבפרשה, ברכות הנמשכות ממדת החסד של אברהם אבינו (לו נאמר "והיה ברכה"). בכללות המשכת הברכה היא מתחילת התורה, מה-ב רבתי של "בראשית" – שהיא לשון ברכה – עד […]
דברי תורה לפרשת האזינו – מו"ר הרב יצחק גינזבורג

דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א. כל השירות בתנ"ך באות ליתן ביטוי מוחשי לרגש ההודיה העצומה לה' בשמחה רבה, בתוף ובמחול וכו', בסוד "בינה [שמחה, כאשר התגלות עתיקא בבינה דווקא, התגלות הענג האלקי בנפש, עיקר ענין השיר, כנודע בענין שיר פשוט שיר כפול שיר משולש שיר מרובע, ארבע דרגות […]
פרשת האזינו לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג

התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד עד מלכות. מתוך מעין גנים תשס"ב בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: שירת התוכחה מבין שלש השירות בתורה מכוונת שירת האזינו כנגד הדעת (בעוד שירת הים מכוונת כנגד החכמה ושירת הבאר כנגד הבינה, כמבואר במ"א), והרמז: "האזינו השמים" עולה דעת. והנה, ידוע שדעת עולה ו פעמים דעה (הרמב"ם מכנה כל מדה נפשית […]