"שהחיינו וקיימנו והגיענו…", הנר הראשון הוא תמיד הכי מרגש, נר אחד קטן שמגרש את כל החושך. אז באיזה מפגש משפחתי אתם נמצאים היום?:) הנה הניצוץ הראשון שלנו:
"וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי זֶה עִקַּר הַחִנּוּךְ בַּעֲבוֹדַת ה' מָה שֶׁמַּתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ".
(רבי נתן מברסלב, לקוטי הלכות, 'השמטה להלכות חנוכה')
'אסור להיות זקן!' מכריז רבי נחמן, וההכרזה הזו מהדהדת יום יום ושעה שעה באזני מי שקצת זכה להכיר אותו.
גם אם עברנו מה שעברנו, גם אם החגים נראים רחוקים מאי-פעם והחורף חשוך וקר, אסור להתייאש.. אין צורך 'לסחוב' את כל מה שהיה עד עכשיו, אפשר פשוט להתחיל מחדש!
חנוכה מלשון חניכה, התחלת דבר חדש.
הזקנה בנפש היא ההתיישנות. ההתיישנות הזו מובילה לייאוש במקרים בהם חווינו כשלונות רבים, ולגאווה במקרים בהם חווינו הצלחות רבות.
סוד ההתחלה מחדש הופך אותנו לקלילים ומשוחררים יותר גם מעצבות מיואשת וגם מחשיבות עצמית 'מנופחת', שני הדברים העיקריים המעכבים אותנו מלהתקדם ולכבוש את היעדים הבאים.
כך מספר רבי נחמן על עצמו:
וְאָמַר: שֶׁהָיָה מַתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד… וּכְבָר שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה לוֹ כַּמָּה הַתְחָלוֹת שֶׁבְּכָל פַּעַם הִתְחִיל מֵחָדָשׁ לַעֲבֹד אֶת ה'. וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה': לְבַל יַנִּיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל ח"ו, מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל מֵאֵיזֶה עֲבוֹדָה אוֹ מִתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, אוֹ שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל ח"ו. עִם כָּל זֶה יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הָאֶפְשָׁר וְיַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כְּאִלּוּ הַיּוֹם הִתְחִיל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ…".
יש המון לאן לפתוח ולהרחיב את הניצוץ הזה, מוזמנים לעשות את זה בחיק המשפחה.
שיהיה חנוכה מאיר!
