שיר הילדים הזה מהגן הוא אחת ההוכחות החזקות לכך שהחסידות התפשטה והפכה לחלק מהחיים הפשוטים שלנו.
זה לא תמיד היה כך, נכון שתמיד האמנו שה' ברא את העולם, אבל חכמי פנימיות התורה גילו לנו את האמונה ב'חידוש העולם בכל רגע' – ה' בורא את העולם כל רגע מחדש, אם לרגע אחד הוא יפסיק להחיות אותו – העולם יפסיק להתקיים. החידוש הזה גורם לנו להבין שבאמת אין עוד שום דבר חוץ מה', ה' הוא הכל והכל הוא ה'.
אבל האמונה בבריאה התמידית היא רק המעטפת החיצונית של החידוש הזה, הפנימיות שלו היא האמונה ב'השגחה פרטית', וזה בכלל מרגש:
ה' לא רק דואג לקיום שלנו בכל רגע, אלא מסתכל עלינו בכל רגע באהבה עצומה ופשוט דואג לנו, כל מה שאנו עוברים מגיע מההשגחה האוהבת שלו.
גם האמונה בהשגחה הפרטית לא תמיד היתה נחלת הכלל, אבל הבעש"ט היה חוזר ומדגיש את העיקרון הזה, עד כדי כך שנמסר בשמו שאנו צריכים להאמין שאפילו הקש על הרצפה מונח בדיוק בצורה הזו בהשגחה פרטית.
איך חיים את זה?
האמונה בהשגחה פרטית מתבטאת באינספור רגעים בחיים שלנו, העצה שלנו שתגרום לכם לחיות את זה יותר היא פשוט להתרגל לחשוב ולדבר כך:
כל פעם שאתם באים לומר שקרה לכם משהו 'במקרה' או 'סתם', למשל – "במקרה בדיוק הגיע פלוני ואמר…" פשוט תחליפו ותאמרו "בהשגחה פרטית בדיוק הגיע פלוני ואמר", ככה כל פעם.
אם נתרגל לחשוב ולדבר כך החיים שלנו יהיו הרבה יותר מוארים. לי אישית יש המון רגעים כאלו, אם זה ממש מעניין אתכם מוזמנים להקשיב להקלטה…
ואיפה האמונה הזו פגשה אתכם?
