יצא לכם פעם שישבתם בכניסה לאהל שלכם ואז, פתאום, ה' התגלה אליכם?… שאלתם את עצמכם למה זה לא קרה?
"חייב אדם לומר: מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי". פרשתנו פותחת במילים "וירא אליו ה'", ואם לאברהם אבינו ה' התגלה, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מתי לנו זה יקרה…
האם אנו באמת יכולים להיות כמו אברהם אבינו, הגדול בענקים?
פעם אחת, בהיות הרבי הרש"ב ילד בן 4-5, נכנס לסבו הגדול הרבי ה'צמח צדק' בבכיה. זה היה בשבת פרשת וירא, ולשאלת ה'צמח צדק' מדוע הוא בוכה, תשובתו היתה: 'למה אל אברהם ה' מתגלה ואלי לא?'. ה'צמח צדק' ענה לו שכשיהודי צדיק בן 99 מחליט למול את עצמו – ראוי הוא שהקב"ה יתגלה אליו.
בשאלת הילד ובתשובת הסבא מקופל לימוד גדול אלינו.
שאלנו אם אנו יכולים להתדמות לאבות הקדושים. אולי חלק מהקוראים גיחכו למשמע השאלה… הרי הפער בין מה שאני לבין אברהם, יצחק ויעקב הוא כל כך גדול!
הגיחוך הזה מגיע מהיותנו אנשים בוגרים שראו דבר או שניים בחיים, אבל התמימות של הילדים הקטנים מאפשרת להם לשאול את השאלות ולרצות דברים גדולים בלי להתבייש.
רגע, אתה באמת רוצה שנישאר ילדים קטנים?
נכון, הילדות היא לא רק תמימות מאפשרת, ילדות היא גם חוסר בשלות וחוסר יכולת להכיל את הצדדים השונים בתוך הנפש בצורה מסודרת, ודווקא הבגרות מאפשרת לנו לעבוד בצורה מסודרת ולהגשים את חלומותינו ורצוננו.
מהצד השני, הבעיה בהתבגרות היא העבודה קשה שמלווה אותה ובהמון מקרים משכיחה ממנו את החלומות מהם התחלנו.
וכאן הלימוד הגדול:
לכל אחד יש ילד קטן בתוכו שמעיז לשאול ולבדוק, לרצות ולחלום. טוב שנתבגר, נעבוד וניצור, אבל אסור לנו להשתיק אותו, אלא לתת לו לזעוק את זעקתה של הנשמה:
"וירא אליו ה'" – גם אנחנו רוצים!
רגע רגע, מה עם התשובה של הסבא? חכו ללגימה הבאה…
