איזה קשר מחפשים? | פרשת שמות התשפ"ד
הדת של המחבלים מחפשת קשר של הכנעה, גם בקשר עם הא-ל, וגם בקשר בין איש ואשה. לעומת זאת אצלנו ה' רוצה שנראה כמה הוא רוצה אותנו, ולא מחפש להכניע אותנו על זאת ועוד במאמר שלפנינו. >>לגרסת הדפסה לחצו כאן<< בשבוע שעבר נכתב כאן על כך שהדת של המחבלים היא דת של כניעה. הא-ל הוא מופשט […]
עבודת פרך – מה עושים? | מייל שבועי פרשת שמות תשפ"א
השבת אנו פותחים את חומש שמות עם פרשת שמות. בפרשת שמות מתחולל המעבר בין תקופת האבות להתהוות עם ישראל. הדבר הזה קורה במצרים, בה עם ישראל מתרבה תוך שנים ספורות ממשפחה רגילה לעם שלם.
דברי תורה לפרשת שמות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
דברים עמוקים ורמזים מתוקים מתוך 'דבר תורה יומי' שכתב הרב עצמו. א. "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו". על הפסוק בשיר השירים "גן נעול אחֹתי כלה גל נעול מעין חתום" דרשו חז"ל: "גן נעול" אילו הבתולות, "גל נעול" אילו הבעולות, "מעין חתום" אילו הזכרים. תני בשם ר' נתן: "גן נעול… […]
"כי טוב הוא" – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
על משה רבינו. משיעור ט"ז טבת תשע"א. נרשם על ידי איתיאל גלעדי. משה רבינו נולד בפרשת שמות, והדבר הראשון שנאמר עליו בתורה ("הכל הולך אחר הפתיחה") הוא "ותרא אֹתו כי טוב הוא". כמובן, כל אמא אוהבת את בנה, חושבת שהוא טוב ויפה, ורואה בו את המתנה הטובה ביותר שה' נתן לה. כשהתורה טורחת לציין שיוכבד, […]
פרשת שמות לפי שבע המידות – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
התבוננות בפרשה על פי הקבלת שבעת הקרואים לשבע המידות – מחסד ועד מלכות.מתוך מעין גנים תשס"ב. בעריכת איתיאל גלעדי. חסד: חיבתן של ישראל בשנה זו עוסקים אנו בהקבלת ז הקרואים בפרשה ל-ז הספירות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות – תוך עיון והתבוננות בתכני הפרשה. דוגמה עיקרית לחסד שבפתיחת הפרשות מופיעה בפתיחת כל חומש – ופתיחת […]
הבאים מצרימה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך מעין גנים לפרשת שמות. בעריכת איתיאל גלעדי. הבאים מצרימה חומש שמות פותח בביאת בני ישראל למצרים: "ואלה שמות בני ישראל הבאים… איש וביתו באו". ההפטרה (כמנהג אשכנז) – "הבאים ישרש יעקב" – מלמדת שעיקר הפסוק במלה "הבאים". ה"ביאה" בפסוק היא ראשית גולת מצרים (שתכליתה גאולת מצרים – פתיחת כל גאולות ישראל), כמאמר חז"ל: "וכי היום […]
נתתיך אלהים לפרעה – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
מתוך מעין גנים לפרשת שמות. בעריכת איתיאל גלעדי. לפני שעשה משה מופתים לפרעה נאמר לו: "ראה נתתיך אלקים לפרעה". בפשט, משה מצטווה 'לשחק אלקים' מול פרעה, מה משמעות הציווי הזה? המדרש[א] דן באדם העושה עצמו אלו-ה מול זה הנדרש 'לשחק אלו-ה', ומקבל כחות מיוחדים לשם כך. הטעם ל'משחק' משה כ"אלקים לפרעה" מפורש במדרש: "אמר לו הקב"ה […]
ראשית דרכו של הגואל – הרב יצחק שפירא
בתחילת דרכו, משה רבינו לא כל-כך 'מסתדר' עם המציאות, ובעקבות כך "יוצא מהתמונה" לשנים רבות… "ויגדל משה ויצא אל אחיו.. וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול". מיד בתחילת דרכו, משה רבינו "מסתבך היטב", ונאלץ לברוח ממצרים. הבה ונבחן את תוצאותיו של המעשה […]
שמות בני ישראל – מו"ר הרב יצחק גינזבורג
השם מבטא את הזהות, התפקיד והשליחות. בגלות השמות כמעט נעלמים, כמו הזרע שנרקב בארץ, ודוקא מתוך הנקודה הזו הם חוזרים להתגלות… שם הפרשה, שהוא שם הספר כולו, בא מהפתיחה "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה". כידוע, שם הפרשה מלמד על תוכן הפרשה, ואכן ניתן לראות שעניין השמות תופס כאן מקום מרכזי. פתיחת הפרשה היא רשימה-שֵמית של יעקב ובניו, […]
