לקבל בשביל לתת | חסידות לפרשת לך לך תשפ"ג
כאשר אברהם אבינו יוצא ממצרים בדרכו חזרה לארץ ישראל, הוא יוצא עם רכוש רב שהוא קיבל מפרעה מלך מצרים. "ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב". לעומת זאת, לאחר שאברהם אבינו מנצח את ארבעת המלכים, אברהם אבינו לא מוכן לקחת ממלך סדום כלום. "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני […]
המבול – עונש או טהרה והתחדשות?! | חסידות לפרשת נח תשפ"ג
על הפסוק "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" אומרים חכמינו שהמבול הגיע כעונש על פגם הברית (נידה יג א ורש"י שם). למה העונש על פגם הברית הוא מבול? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'
הסתכלת על השמים היום?! | חסידות לפרשת בראשית תשפ"ג
חכמינו אומרים "בעשרה מאמרות נברא העולם" (אבות ה, א), כלומר ה' ברא את העולם על ידי דיבור, וכפי שכתוב "ויאמר אלקים יהי אור – ויהי אור", וכן בשאר המאמרות של בריאת העולם על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'
התורה כְּשִירה | חסידות לפרשת האזינו תשפ"ג
בסוף פרשת וילך התורה אומרת 'שירה' ומתכוונת גם לכל התורה. למה שירת האזינו היא כינוי לכל התורה? בנוסף, בשירת האזינו כתוב על דברים קשים שעלולים לקרות, ואם כן, למה היא נקראת שירה? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'
כמה קשה לבקש סליחה? | חסידות לפרשת וילך – שובה תשפ"ג
עבודת הדם בקרבן חטאת היא שונה ומעולה יותר מעבודת הדם בשאר הקרבנות: רק את החטאת נותנים למעלה, על קרנות המזבח (ולא על קיר המזבח), רק החטאת טעונה נתינה על ידי האצבע, ורק החטאת טעונה ארבע מתנות, כלומר ארבע נתינות של דם על המזבח, בשונה משאר הקרבנות שבהם נותנים את הדם בשתי מתנות בלבד. כמובן, ביום […]
לשבת, לקום… למה תוקעים פעמיים? | חסידות לפרשת ניצבים – ראש השנה תשפ"ג
חכמינו אומרים (ר"ה טז, א) שתוקעים במיושב ואחר כך תוקעים במעומד כדי לערבב את השטן. מהלשון הזו משמע שהדרך שבה אנחנו תוקעים (מעומד או מיושב) מערבבת את השטן, שכן אחרת חכמינו היו אומרים "מפני מה תוקעים גם לפני התפילה וגם בתוך התפילה" וכיוצא בזה. למה הדרך שבה אנחנו תוקעים מערבבת את השטן? על זאת ועוד […]
תחל שנה וברכותיה | חסידות לפרשת כי תבוא תשפ"ב
חכמינו אומרים שקוראים את פרשת כי תבוא לפני ראש השנה על מנת ש"תכלה שנה וקללותיה" (מגילה לא). לכאורה אין זה מובן: הרי המטרה של פרשת כי תבוא היא לומר לאדם שאם הוא יעשה את רצון ה' הוא יקבל ברכות, ואם להיפך אז חס ושלום להיפך. אם כן, המטרה של פרשת כי תבוא היא לא שהקללות […]
מלך מתנשא או דוֹד אוהב? | חסידות לפרשת כי תצא תשפ"ב
בשיר השירים ה' הוא הדוד, ואנחנו, עם ישראל הרעיה, ומשם לקוחים ראשי התיבותהמפורסמים של חודש אלול – אני לדודי ודודי לי. לעומת זאת ראש השנה הוא יום ההמלכהשל ה', ובו אנחנו מתייחסים לה' כמלך ומבקשים ממנו "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".אכן, בשיר השירים עצמו ה' לא מוצג רק רק כדֹוד, אלא גם כמלך – […]
להיות תמים, מה זה אומר? | חסידות לפרשת שופטים תשפ"ב
אמירה מפורסמת של ר' זושא מאניפולי אומרת שהמילה תשובה היא ראשי תיבות של חמישה פסוקים שקשורים לתשובה, והראשון שבהם הוא מהפרשה שלנו: "תמים תהיה עם ה' אלקיך". מה זה להיות תמים, ואיך זה קשור לחזרה בתשובה? על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'
אשפוך את רוחי על בשר | חסידות לפרשת ראה תשפ"ב
הנבואה שאנו מצפים שתשוב ותופיע לא אמורה להחליף את התורה. מהתורה אנו לומדים מה עלינו לעשות, והנבואה תחיה את האמונה ותנכיח את ה' במציאות על זאת ועוד במאמר שלפנינו. לגרסת הדפסה לחצו כאן. שבת שלום בית 'עוד יוסף חי'
