גאולה שלמה מהרה – הרב יצחק שפירא

על גאולת מצרים שהיתה דוקא במהירות ובחפזון. יציאת מצרים נעשתה בחפזון ובמהירות: “וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים.. ואכלתם אותו בחפזוןפסח הוא לה’”. “כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה”  מדוע באמת היתה צריכה יציאת מצרים להעשות בצורה כה מהירה? לא התפתחות אילו היינו יוצאים ממצרים לאט לאט, “קמעא קמעא”, שלב אחר שלב – פירוש הדבר שהגאולה לא […]

לדלג לגאולה – מו”ר הרב יצחק גינזבורג

כדי לצאת ממצרים, צריך להתנתק לגמרי מהמקום הראשון, לקפוץ ולדלג ולהגיע אל מקום אחר, לחידוש אמיתי. חג הפסח הוא זמן של דילוג וקפיצה. “וראיתי את הדם ופסחתיעליכם” – “כל פסיחה לשון דילוג וקפיצה” (רש”י). וכשם שהקב”ה קופץ ומדלג לגאול אותנו, כך עשינו גם אנו בפסח מצרים “ואכלתם אותו בחפזון, פסח הוא לה’” – “דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו שקרוי […]

התשובה והגאולה – הרב יצחק שפירא

על הקשר בין התשובה והגאולה. עלינו להאמין בגאולה הקרבה ולהאמין בכוחנו לעשות תשובה. נחלקו חכמינו בגמרא (סנהדרין צז, ב): “רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין. אמר לו רבי יהושע: אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא הקב”ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב”. בהמשך מביא […]

בידי מי מפתח הגאולה – מו”ר הרב יצחק גינזבורג

על מצות פדיון הבן. מעובד מדברי הרב. בסוף פרשת השבוע אנו מוצאים את מצות פדיון הבן. מצוה זו רמוזה גם בשם הפרשה בא – ראשי תבות בכור אדם, ביטוי המופיע פעם אחת בתורה – בפרשתנו. השרש של מצוה זו הוא יציאת מצרים – שה’ פודה אותנו. לכן בכל דרושי החסידות, בכל הספרים הקדושים, מצות פדיון הבן קשורה […]

אביב של גאולה – ישראל אריאל

הגאולה אינה באה כאביב נעים אלא בדם ואש ותמרות עשן. יציאת מצרים היתה באביב, “היום אתם יוצאים בחודש האביב“. “עת הזמיר” מגיעה אז, וזהו גם הזמן לזמירות חדשות ולתקוות חדשות. יציאת מצרים מעוררת את האוטופיות (– חלומות וחזונות לתקון החברה והעולם). ובאמת, מה מתאים יותר מלחגוג בזמן כזה את לידת כנסת-ישראל, ומלהצטרף אל שיר האהבה הגדול שבין […]

לשונות הגאולה בגאולת מצרים ובגאולה העתידה – מו”ר הרב יצחק גינזבורג

על ארבע לשונות הגאולה. מעובד מדברי הרב. בפרשתנו מופיעות ארבעה לשונות של גאולה: “… והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-לקים…”. לאחר ארבע לשונות אלו מופיע לשון חמישי שכבר לא שייך לשלבי היציאה השלימה ממצרים אלא להגעה לארץ ולכניסה אליה: “והבאתי אתכם אל הארץ…”. רבינו בחיי מסביר כי כנגד ארבעה […]

ושמנו קראת בשמך – יוסף פלאי

במשך הגלות כביכול אין שמות לעם ישראל, והם חוזרים רק לקראת הגאולה. בתחילת פרשת וארא, לאחר דברי ה’ למשה, מופיעה “פרשת היחס” – “אלה ראשי בית אבותם” – ובה יחוסי השבטים ראובן שמעון ולוי, ובפרט: משפחת משה רבינו ואהרן הכהן, יחוסה ותולדותיה. מהו עניינה של פרשיה זו, ומדוע דוקא במקום זה? ניתן לעמוד על טעמו […]

ראשית דרכו של הגואל – הרב יצחק שפירא

בתחילת דרכו, משה רבינו לא כל-כך ‘מסתדר’ עם המציאות, ובעקבות כך “יוצא מהתמונה” לשנים רבות… “ויגדל משה ויצא אל אחיו.. וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול”. מיד בתחילת דרכו, משה רבינו “מסתבך היטב”, ונאלץ לברוח ממצרים. הבה ונבחן את תוצאותיו של המעשה […]

קץ הימים – מו”ר הרב יצחק גינזבורג

פרשת מקץ, ויקץ פרעה – סוד היקיצה משנת הגלות. מתוך מעין גנים. בעריכת איתיאל גלעדי. בעתה אחישנה חז”ל מלמדים ש”שנתים ימים” – ימי השינה ששהה יוסף בבור כלאו – הם תוצאת בטחונו בשר המשקים. לגבי צדיק כיוסף ההשתדלות לצאת מכלאו בסיוע אדם נחשבת כפגם בבטחונו בה’, ובשלו התעכב עוד שנתיים בכלאו. עולה, כי לו לא […]

יחסו של הרב קוק לציונות – הרב יעקב אנטמן

חלק ראשון מתוך עבודת מחקר בנושא. מהדורה נסיונית, לא מוגה. א. ההתחלה הישרה לפני כמאתיים שנה ( הת”ק- ת”ר) החלה התעוררות לשוב לציון, התעוררות זו התחילה את התהליך של שיבת ציון. יסדו אותה ועמדו בראשה צדיקים קדושי עליון. דווקא הם אזנם הייתה קשובה לגעגועי הבנים אל שולחן אביהם, ולגעגוע האב שגלו בניו מעל שולחנו. התעוררות […]